ליום השישה ועשרים בחודש.

ליום השישה ועשרים בחודש.

מזמור עשרים ומאה.

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל-יְ֭הוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי:

יְֽהוָ֗ה הַצִּ֣ילָה נַ֭פְשִׁי מִשְּׂפַת-שֶׁ֑קֶר מִלָּשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה:

מַה-יִּתֵּ֣ן לְ֭ךָ וּמַה-יֹּסִ֥יף לָ֗ךְ לָשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה:

חִצֵּ֣י גִבּ֣וֹר שְׁנוּנִ֑ים עִ֝֗ם גַּחֲלֵ֥י רְתָמִֽים:

אֽוֹיָה-לִ֭י כִּי-גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם-אָהֳלֵ֥י קֵדָֽר:

רַ֭בַּת שָֽׁכְנָה-לָּ֣הּ נַפְשִׁ֑י עִ֝֗ם שׂוֹנֵ֥א שָׁלֽוֹם:

אֲֽנִי-שָׁ֭לוֹם וְכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר הֵ֝֗מָּה לַמִּלְחָמָֽה:

מזמור אחד ועשרים ומאה.

שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל-הֶהָרִ֑ים מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי:

עֶ֭זְרִי מֵעִ֣ם יְהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:

אַל-יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ אַל-יָ֝נ֗וּם שֹֽׁמְרֶֽךָ:

הִנֵּ֣ה לֹֽא-יָ֭נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל:

יְהוָ֥ה שֹׁמְרֶ֑ךָ יְהוָ֥ה צִ֝לְּךָ֗ עַל-יַ֥ד יְמִינֶֽךָ:

יוֹמָ֗ם הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא-יַכֶּ֗כָּה וְיָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה:

יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָרְךָ֥ מִכָּל-רָ֑ע יִ֝שְׁמֹ֗ר אֶת-נַפְשֶֽׁךָ:

יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָר-צֵאתְךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:

מזמור שנים ועשרים ומאה.

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ:

עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם:

יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה-לָּ֥הּ יַחְדָּֽו:

שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי-יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה:

כִּ֤י שָׁ֨מָּה | יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד:

שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ:

יְהִֽי-שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ:

לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה-נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ:

לְ֭מַעַן בֵּית-יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ:

מזמור שלושה ועשרים ומאה.

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֵ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת-עֵינַ֑י הַ֝יֹּשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם:

הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל-יַ֤ד אֲֽדוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮ אֶל-יַ֪ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֭ינֵינוּ אֶל-יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ עַ֝֗ד שֶׁיְּחָנֵּֽנוּ:

חָנֵּ֣נוּ יְהוָ֣ה חָנֵּ֑נוּ כִּֽי-רַ֝֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז:

רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה-לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּׁאֲנַנִּ֑ים הַ֝בּ֗וּז לִגְאֵ֥יוֹנִֽים:

מזמור ארבעה ועשרים ומאה.

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד לוּלֵ֣י יְ֭הוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ יֹֽאמַר-נָ֝א יִשְׂרָאֵֽל:

לוּלֵ֣י יְ֭הוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ בְּק֖וּם עָלֵ֣ינוּ אָדָֽם:

אֲ֭זַי חַיִּ֣ים בְּלָע֑וּנוּ בַּחֲר֖וֹת אַפָּ֣ם בָּֽנוּ:

אֲ֭זַי הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ נַ֝֗חְלָה עָבַ֥ר עַל-נַפְשֵֽׁנוּ:

אֲ֭זַי עָבַ֣ר עַל-נַפְשֵׁ֑נוּ הַ֝מַּ֗יִם הַזֵּֽידוֹנִֽים:

בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה שֶׁלֹּ֥א נְתָנָ֥נוּ טֶ֝֗רֶף לְשִׁנֵּיהֶֽם:

נַפְשֵׁ֗נוּ כְּצִפּ֥וֹר נִמְלְטָה֮ מִפַּ֪ח י֫וֹקְשִׁ֥ים הַפַּ֥ח נִשְׁבָּ֗ר וַאֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ:

עֶ֭זְרֵנוּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:

מזמור חמישה ועשרים ומאה.

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הַבֹּטְחִ֥ים בַּיהוָ֑ה כְּֽהַר-צִיּ֥וֹן לֹא-יִ֝מּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב:

יְֽרוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֮ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:

כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים לְמַ֡עַן לֹא-יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם:

הֵיטִ֣יבָה יְ֭הוָה לַטּוֹבִ֑ים וְ֝לִֽישָׁרִ֗ים בְּלִבּוֹתָֽם:

וְהַמַּטִּ֤ים עַֽקַלְקַלּוֹתָ֗ם יוֹלִיכֵ֣ם יְ֭הוָה אֶת-פֹּעֲלֵ֣י הָאָ֑וֶן שָׁ֝ל֗וֹם עַל-יִשְׂרָאֵֽל:

מזמור שישה ועשרים ומאה.

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה אֶת-שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים:

אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮ וּלְשׁוֹנֵ֪נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֭ז יֹאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל יְ֝הוָ֗ה לַעֲשׂ֥וֹת עִם-אֵֽלֶּה:

הִגְדִּ֣יל יְ֭הוָה לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּ֗נוּ הָיִ֥ינוּ שְׂמֵחִֽים:

שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת-(שבותנו) שְׁבִיתֵ֑נוּ כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב:

הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ:

הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ | וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ-הַ֫זָּ֥רַע בֹּֽא-יָב֥וֹא בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו:

מזמור שבעה ועשרים ומאה.

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם-יְהוָ֤ה | לֹא-יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֤וְא | עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם-יְהוָ֥ה לֹֽא-יִשְׁמָר-עִ֝֗יר שָׁ֤וְא | שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר:

שָׁ֤וְא לָכֶ֨ם | מַשְׁכִּ֪ימֵי ק֡וּם מְאַֽחֲרֵי-שֶׁ֗בֶת אֹ֭כְלֵי לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִֽידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא:

הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן:

כְּחִצִּ֥ים בְּיַד-גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים:

אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת-אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא-יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי-יְדַבְּר֖וּ אֶת-אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר:

קכ,א  שיר, המעלות:
אל-יהוה, בצרתה לי–    קראתי, ויענני.
קכ,ב  יהוה–הצילה נפשי, משפת-שקר:    מלשון רמיה.
קכ,ג  מה-יתן לך, ומה-יסיף לך–    לשון רמיה.
קכ,ד  חצי גבור שנונים;    עם, גחלי רתמים.
קכ,ה  אויה-לי, כי-גרתי משך;    שכנתי, עם-אהלי קדר.
קכ,ו  רבת, שכנה-לה נפשי–    עם, שונא שלום.
קכ,ז  אני-שלום, וכי אדבר;    המה, למלחמה.

קכא,א  שיר, למעלות:
אשא עיני, אל-ההרים–    מאין, יבא עזרי.
קכא,ב  עזרי, מעם יהוה–    עשה, שמים וארץ.
קכא,ג  אל-יתן למוט רגלך;    אל-ינום, שמרך.
קכא,ד  הנה לא-ינום, ולא יישן–    שומר, ישראל.
קכא,ה  יהוה שמרך;    יהוה צלך, על-יד ימינך.
קכא,ו  יומם, השמש לא-יככה;    וירח בלילה.
קכא,ז  יהוה, ישמרך מכל-רע:    ישמר, את-נפשך.
קכא,ח  יהוה, ישמר-צאתך ובואך–    מעתה, ועד-עולם.

קכב,א  שיר המעלות, לדוד:
שמחתי, באמרים לי–    בית יהוה נלך.
קכב,ב  עמדות, היו רגלינו–    בשעריך, ירושלם.
קכב,ג  ירושלם הבנויה–    כעיר, שחברה-לה יחדו.
קכב,ד  ששם עלו שבטים, שבטי-יה–עדות לישראל:    להדות, לשם יהוה.
קכב,ה  כי שמה, ישבו כסאות למשפט:    כסאות, לבית דוד.
קכב,ו  שאלו, שלום ירושלם;    ישליו, אהביך.
קכב,ז  יהי-שלום בחילך;    שלוה, בארמנותיך.
קכב,ח  למען, אחי ורעי–    אדברה-נא שלום בך.
קכב,ט  למען, בית-יהוה אלהינו–    אבקשה טוב לך.

קכג,א  שיר, המעלות:
אליך, נשאתי את-עיני–    הישבי, בשמים.
קכג,ב  הנה כעיני עבדים,    אל-יד אדוניהם–
כעיני שפחה,    אל-יד גברתה:
כן עינינו, אל-יהוה אלהינו–    עד, שיחננו.
קכג,ג  חננו יהוה חננו:    כי-רב, שבענו בוז.
קכג,ד  רבת,    שבעה-לה נפשנו:
הלעג השאננים;    הבוז, לגאיונים (לגאי יונים).

קכד,א  שיר המעלות, לדוד:
לולי יהוה, שהיה לנו–    יאמר-נא, ישראל.
קכד,ב  לולי יהוה, שהיה לנו–    בקום עלינו אדם.
קכד,ג  אזי, חיים בלעונו–    בחרות אפם בנו.
קכד,ד  אזי, המים שטפונו–    נחלה, עבר על-נפשנו.
קכד,ה  אזי, עבר על-נפשנו–    המים, הזידונים.
קכד,ו  ברוך יהוה–    שלא נתננו טרף, לשניהם.
קכד,ז  נפשנו–    כצפור נמלטה, מפח יוקשים:
הפח נשבר,    ואנחנו נמלטנו.
קכד,ח  עזרנו, בשם יהוה–    עשה, שמים וארץ.

קכה,א  שיר, המעלות:
הבטחים ביהוה–    כהר-ציון לא-ימוט, לעולם ישב.
קכה,ב  ירושלם–    הרים, סביב לה:
ויהוה, סביב לעמו–    מעתה, ועד-עולם.
קכה,ג  כי לא ינוח, שבט הרשע–    על, גורל הצדיקים:
למען, לא-ישלחו הצדיקים בעולתה    ידיהם.
קכה,ד  היטיבה יהוה, לטובים;    ולישרים, בלבותם.
קכה,ה  והמטים עקלקלותם–    יוליכם יהוה, את-פעלי האון:
שלום,    על-ישראל.

קכו,א  שיר, המעלות:
בשוב יהוה, את-שיבת ציון–    היינו, כחלמים.
קכו,ב  אז ימלא שחוק, פינו–    ולשוננו רנה:
אז, יאמרו בגוים–    הגדיל יהוה, לעשות עם-אלה.
קכו,ג  הגדיל יהוה, לעשות עמנו–    היינו שמחים.
קכו,ד  שובה יהוה, את-שבותנו (שביתנו)–    כאפיקים בנגב.
קכו,ה  הזרעים בדמעה–    ברנה יקצרו.
קכו,ו  הלוך ילך, ובכה–    נשא משך-הזרע:
בא-יבא ברנה–    נשא, אלמתיו.

קכז,א  שיר המעלות, לשלמה:
אם-יהוה, לא-יבנה בית–    שוא עמלו בוניו בו;
אם-יהוה לא-ישמר-עיר,    שוא שקד שומר.
קכז,ב  שוא לכם משכימי קום,    מאחרי-שבת–
אכלי,    לחם העצבים;
כן יתן לידידו    שנא.
קכז,ג  הנה נחלת יהוה בנים:    שכר, פרי הבטן.
קכז,ד  כחצים ביד-גבור–    כן, בני הנעורים.
קכז,ה  אשרי הגבר–    אשר מלא את-אשפתו, מהם:
לא-יבשו–    כי-ידברו את-אויבים בשער.