ליום השבעה ועשרים בחודש.

ליום השבעה ועשרים בחודש.

מזמור שמונה ועשרים ומאה.

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אַ֭שְׁרֵי כָּל-יְרֵ֣א יְהוָ֑ה הַ֝הֹלֵ֗ךְ בִּדְרָכָֽיו:

יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ:

אֶשְׁתְּךָ֤ | כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ:

הִנֵּ֣ה כִי-כֵ֭ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר יְרֵ֣א יְהוָֽה:

יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֗ה מִצִּ֫יּ֥וֹן וּ֭רְאֵה בְּט֣וּב יְרוּשָׁלִָ֑ם כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיךָ:

וּרְאֵֽה-בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ שָׁ֝ל֗וֹם עַל-יִשְׂרָאֵֽל:

מזמור תשעה ועשרים ומאה.

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרַ֑י יֹֽאמַר-נָ֝א יִשְׂרָאֵֽל:

רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י גַּ֝ם לֹא-יָ֥כְלוּ לִֽי:

עַל-גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים הֶ֝אֱרִ֗יכוּ (למענותם) לְמַעֲנִיתָֽם:

יְהוָ֥ה צַדִּ֑יק קִ֝צֵּ֗ץ עֲב֣וֹת רְשָׁעִֽים:

יֵ֭בֹשׁוּ וְיִסֹּ֣גוּ אָח֑וֹר כֹּ֝֗ל שֹׂנְאֵ֥י צִיּֽוֹן:

יִ֭הְיוּ כַּחֲצִ֣יר גַּגּ֑וֹת שֶׁקַּדְמַ֖ת שָׁלַ֣ף יָבֵֽשׁ:

שֶׁלֹּ֤א מִלֵּ֖א כַפּ֥וֹ קוֹצֵ֗ר וְחִצְנ֥וֹ מְעַמֵּֽר:

וְלֹ֤א אָֽמְר֨וּ | הָעֹבְרִ֗ים בִּרְכַּֽת-יְהוָ֥ה אֲלֵיכֶ֑ם בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהוָֽה:

מזמור שלושים ומאה.

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהוָֽה:

אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי:

אִם-עֲוֹנ֥וֹת תִּשְׁמָר-יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד:

כִּֽי-עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא:

קִוִּ֣יתִי יְ֭הוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי:

נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּׁמְרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר:

יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל-יְה֫וָה כִּֽי-עִם-יְהוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת:

וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת-יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֹנֹתָֽיו:

מזמור אחד ושלושים ומאה.

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה | לֹא-גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא-רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא-הִלַּ֓כְתִּי | בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי:

אִם-לֹ֤א שִׁוִּ֨יתִי | וְדוֹמַ֗מְתִּי נַ֫פְשִׁ֥י כְּ֭גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי:

יַחֵ֣ל יִ֝שְׂרָאֵל אֶל-יְהוָ֑ה מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:

מזמור שנים ושלושים ומאה.

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר-יְהוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֝ת כָּל-עֻנּוֹתֽוֹ:

אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַיהוָ֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב:

אִם-אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם-אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל-עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי:

אִם-אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה:

עַד-אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם לַיהוָ֑ה מִ֝שְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב:

הִנֵּֽה-שְׁמַֽעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי-יָֽעַר:

נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו:

קוּמָ֣ה יְ֭הוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ:

כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ-צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ:

בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל-תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ:

נִשְׁבַּֽע-יְהוָ֨ה | לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא-יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא-לָֽךְ:

אִֽם-יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ | בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם-בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי-עַ֑ד יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא-לָֽךְ:

כִּֽי-בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ:

זֹאת-מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי-עַ֑ד פֹּֽה-אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ:

צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם:

וְֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ:

שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי:

א֭וֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ:

מזמור שלושה ושלושים ומאה.

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד הִנֵּ֣ה מַה-טּ֭וֹב וּמַה-נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם-יָֽחַד:

כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב | עַל-הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַֽל-הַזָּקָ֥ן זְקַֽן-אַהֲרֹ֑ן שֶׁ֝יֹּרֵ֗ד עַל-פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו:

כְּטַל-חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל-הַרְרֵ֪י צִ֫יּ֥וֹן כִּ֤י שָׁ֨ם | צִוָּ֣ה יְ֭הוָה אֶת-הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד-הָעוֹלָֽם:

מזמור ארבעה ושלושים ומאה.

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּרְכ֣וּ אֶת-יְ֭הוָה כָּל-עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הָעֹמְדִ֥ים בְּבֵית-יְ֝הוָ֗ה בַּלֵּילֽוֹת:

שְׂאֽוּ-יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּ֝בָרֲכוּ אֶת-יְהוָֽה:

יְבָרֶכְךָ֣ יְ֭הוָה מִצִּיּ֑וֹן עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:

קכח,א  שיר, המעלות:
אשרי, כל-ירא יהוה–    ההלך, בדרכיו.
קכח,ב  יגיע כפיך, כי תאכל;    אשריך, וטוב לך.
קכח,ג  אשתך, כגפן פריה–    בירכתי ביתך:
בניך, כשתלי זיתים–    סביב, לשלחנך.
קכח,ד  הנה כי-כן, יברך גבר–    ירא יהוה.
קכח,ה  יברכך יהוה, מציון:    וראה, בטוב ירושלם–כל, ימי חייך.
קכח,ו  וראה-בנים לבניך:    שלום, על-ישראל.

קכט,א  שיר, המעלות:
רבת, צררוני מנעורי–    יאמר-נא, ישראל.
קכט,ב  רבת, צררוני מנעורי;    גם, לא-יכלו לי.
קכט,ג  על-גבי, חרשו חרשים;    האריכו, למענותם (למעניתם).
קכט,ד  יהוה צדיק;    קצץ, עבות רשעים.
קכט,ה  יבשו, ויסגו אחור–    כל, שנאי ציון.
קכט,ו  יהיו, כחציר גגות–    שקדמת שלף יבש.
קכט,ז  שלא מלא כפו קוצר;    וחצנו מעמר.
קכט,ח  ולא אמרו, העברים–    ברכת-יהוה אליכם;
ברכנו אתכם,    בשם יהוה.

קל,א  שיר המעלות:
ממעמקים קראתיך    יהוה.
קל,ב  אדני,    שמעה בקולי:
תהיינה אזניך, קשבות–    לקול, תחנוני.
קל,ג  אם-עונות תשמר-יה–    אדני, מי יעמד.
קל,ד  כי-עמך הסליחה–    למען, תורא.
קל,ה  קויתי יהוה, קותה נפשי;    ולדברו הוחלתי.
קל,ו  נפשי לאדני–    משמרים לבקר, שמרים לבקר.
קל,ז  יחל ישראל, אל-יהוה:    כי-עם-יהוה החסד; והרבה עמו פדות.
קל,ח  והוא, יפדה את-ישראל–    מכל, עונתיו.

קלא,א  שיר המעלות, לדוד:
יהוה, לא-גבה לבי–    ולא-רמו עיני;
ולא-הלכתי,    בגדלות ובנפלאות ממני.
קלא,ב  אם-לא שויתי, ודוממתי–    נפשי:
כגמל, עלי אמו;    כגמל עלי נפשי.
קלא,ג  יחל ישראל, אל-יהוה–    מעתה, ועד-עולם.

קלב,א  שיר, המעלות:
זכור-יהוה לדוד–    את, כל-ענותו.
קלב,ב  אשר נשבע, ליהוה;    נדר, לאביר יעקב.
קלב,ג  אם-אבא, באהל ביתי;    אם-אעלה, על-ערש יצועי.
קלב,ד  אם אתן שנת לעיני;    לעפעפי תנומה.
קלב,ה  עד-אמצא מקום, ליהוה;    משכנות, לאביר יעקב.
קלב,ו  הנה-שמענוה באפרתה;    מצאנוה, בשדי-יער.
קלב,ז  נבואה למשכנותיו;    נשתחוה, להדם רגליו.
קלב,ח  קומה יהוה, למנוחתך:    אתה, וארון עזך.
קלב,ט  כהניך ילבשו-צדק;    וחסידיך ירננו.
קלב,י  בעבור, דוד עבדך–    אל-תשב, פני משיחך.
קלב,יא  נשבע-יהוה, לדוד אמת–    לא-ישוב ממנה:
מפרי בטנך–    אשית, לכסא-לך.
קלב,יב  אם-ישמרו בניך, בריתי–    ועדתי זו, אלמדם:
גם-בניהם עדי-עד–    ישבו, לכסא-לך.
קלב,יג  כי-בחר יהוה בציון;    אוה, למושב לו.
קלב,יד  זאת-מנוחתי עדי-עד:    פה-אשב, כי אותיה.
קלב,טו  צידה, ברך אברך;    אביוניה, אשביע לחם.
קלב,טז  וכהניה, אלביש ישע;    וחסידיה, רנן ירננו.
קלב,יז  שם אצמיח קרן לדוד;    ערכתי נר, למשיחי.
קלב,יח  אויביו, אלביש בשת;    ועליו, יציץ נזרו.

קלג,א  שיר המעלות, לדוד:
הנה מה-טוב, ומה-נעים–    שבת אחים גם-יחד.
קלג,ב  כשמן הטוב,    על-הראש–
ירד,    על-הזקן זקן-אהרן:
שירד,    על-פי מדותיו.
קלג,ג  כטל-חרמון–    שירד, על-הררי ציון:
כי שם צוה יהוה,    את-הברכה–
חיים,    עד-העולם.

קלד,א  שיר, המעלות:
הנה ברכו את-יהוה,    כל-עבדי יהוה–
העמדים בבית-יהוה,    בלילות.
קלד,ב  שאו-ידכם קדש;    וברכו, את-יהוה.
קלד,ג  יברכך יהוה, מציון:    עשה, שמים וארץ.