כלכלה- סוציואקונומי ומעמדות.

ברור לכולם,

שהשרים בכלל ושר הכללה בפרט, סותרים עצמם כשהם לא מאשרים תחבורה של אגד ודן בשבת (לפי הספורות) ומניעים חיילים משוחררים לעבוד בשבת בתחנת הדלק של בינו\פז, טן, ושרון יצחק תשובה\דלק, ואלון דור, כעבודה מועדפת עליה הם מקבלים מענק שחרור מהצבא.כמו שהשרים יודעים למנוע עבודה בשבת (לפי הספורות) של עובדי אגד ודן, הם יכולים להתנות את המענק לעסקים שאינם עובדים בשבת לפי הספורות (אין אדם שיודע אם היום שבת לפי ספורות הבריאה, אין דרך מדעית לדעת זאת).השרים שמחוקקים חוק שבת בתחבורה של אגד ודן ולא מחוקקים חוק שבת בעבודה המזכה חיילים במענק, נושאים באשמה ובדין.ברור לכולנו שהזוכים הם בעלי חברות הדלק שזוכים באפשרות להעסיק עובדים בשכר נמוך לזמן ארוך ועושה רושם שגם בלתי מוגבל, וזאת על חשבון משלמי המיסים בישראל- יהודים וגרים.

ההבדל בין בעל עסק שבוחר לעבוד בשבת, לבין החיל המשוחרר הוא שלעובד אין בחירה, המדינה העמידה את מגרש תחנות הדלק כמקום עבודה שבו הם יכולים לקבל את מענק השחרור.

ברור לכולנו שההתיחסות לעסקיו של שרון יצחק תשובה כעסקים  חיוניים למשק ומשכך עבודה במקומותיו היא צו השעה שמעמידים לרשותו חיילים משוחררים שרק אם יעבדו אצלו יקבלו את המענק זה לעג למקבלי ההחלטות, עדיף להעמיד את החיילים המשוחררים למען עסקים קטנים שהעסקים הגדולים טורפים אותם... עדיף שהחייל המשוחרר יעבוד בפיצוציא השכונתית מאשר בפיצוציות של מנט"ה של שרון יצחק תשובה..

תראה,

אני טוענת שבגלל שלא ידוע מתי השבת כל בן אדם יכול לקבוע לעצמו לעבוד שישה ימים בשבוע תוך שהוא שומר לנהל מחזור שבע שביום השביעי הוא נח, מתוך המקום הזה יכולים להפעיל מרכבה עממית שהעובדים שלה עובדים עד שישה ימים בשבוע, כשהעסק עובד שבעה ימים בשבוע. העסק לא צריך להנפש, העובדים צריכים להנפש..

השבתות המקובלים על כולם הם שבתות החגים, שהם לפי היום בחודש ולא לפי היום בשבוע, אחרי מעשה בראשית לא מוזכרים בתורה מועדים לפי היום בשבוע..

יהושע- בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

וַֽיְהִי֙ מִיָּמִ֣ים רַבִּ֔ים אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר–הֵנִ֨יחַ יְהוָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל מִכָּל–אֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִ֑יב וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִֽים: וַיִּקְרָ֤א יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ לְכָל–יִשְׂרָאֵ֔ל לִזְקֵנָיו֙ וּלְרָאשָׁ֔יו וּלְשֹׁפְטָ֖יו וּלְשֹֽׁטְרָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אֲנִ֣י זָקַ֔נְתִּי בָּ֖אתִי בַּיָּמִֽים: וְאַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵת֩ כָּל–אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לְכָל–הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם: יהושע- פרשת בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם-יְהוָ֤ה | לֹא-יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֤וְא | עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם-יְהוָ֥ה לֹֽא-יִשְׁמָר-עִ֝֗יר שָׁ֤וְא | שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר: תהלים ל- בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

וַֽיְהִי֙ מִיָּמִ֣ים רַבִּ֔ים אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר–הֵנִ֨יחַ יְהוָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל מִכָּל–אֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִ֑יב וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִֽים: וַיִּקְרָ֤א יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ לְכָל–יִשְׂרָאֵ֔ל לִזְקֵנָיו֙ וּלְרָאשָׁ֔יו וּלְשֹׁפְטָ֖יו וּלְשֹֽׁטְרָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אֲנִ֣י זָקַ֔נְתִּי בָּ֖אתִי בַּיָּמִֽים: וְאַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵת֩ כָּל–אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לְכָל–הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם: רְאוּ֩ הִפַּ֨לְתִּי לָכֶ֜ם אֶֽת–הַ֠גּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנַחֲלָ֖ה לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם מִן–הַיַּרְדֵּ֗ן וְכָל–הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִכְרַ֔תִּי וְהַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ: וַיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם ה֚וּא יֶהְדֳּפֵ֣ם מִפְּנֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ישׁ אֹתָ֖ם מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּם֙ אֶת–אַרְצָ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם לָכֶֽם: וַחֲזַקְתֶּ֣ם מְאֹ֔ד לִשְׁמֹ֣ר וְלַעֲשׂ֔וֹת אֵ֚ת כָּל–הַכָּת֔וּב בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה לְבִלְתִּ֥י סוּר–מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול: לְבִלְתִּי–בוֹא֙ בַּגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וּבְשֵׁ֨ם אֱלֹהֵיהֶ֤ם לֹא–תַזְכִּ֙ירוּ֙ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֔יעוּ וְלֹ֣א תַעַבְד֔וּם וְלֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶֽם: כִּ֛י אִם–בַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם תִּדְבָּ֑קוּ כַּאֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וַיּ֤וֹרֶשׁ יְהוָה֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם גּוֹיִ֖ם גְּדֹלִ֣ים וַעֲצוּמִ֑ים וְאַתֶּ֗ם לֹא–עָ֤מַד אִישׁ֙ בִּפְנֵיכֶ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: אִישׁ–אֶחָ֥ד מִכֶּ֖ם יִרְדָּף–אָ֑לֶף כִּ֣י | יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם ה֚וּא הַנִּלְחָ֣ם לָכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם: וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם לְאַהֲבָ֖ה אֶת–יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: כִּ֣י | אִם–שׁ֣וֹב תָּשׁ֗וּבוּ וּדְבַקְתֶּם֙ בְּיֶ֙תֶר֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וְהִֽתְחַתַּנְתֶּ֥ם בָּהֶ֛ם וּבָאתֶ֥ם בָּהֶ֖ם וְהֵ֥ם בָּכֶֽם: יָד֙וֹעַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֜יף יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם לְהוֹרִ֛ישׁ אֶת–הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֜ם לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֗שׁ וּלְשֹׁטֵ֤ט בְּצִדֵּיכֶם֙ וְלִצְנִנִ֣ים בְּעֵינֵיכֶ֔ם עַד–אֲבָדְכֶ֗ם מֵ֠עַל הָאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם: יהושע- בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

וְאִם֩ רַ֨ע בְּֽעֵינֵיכֶ֜ם לַעֲבֹ֣ד אֶת–יְהוָ֗ה בַּחֲר֨וּ לָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת–מִ֣י תַעֲבֹדוּן֒ אִ֣ם אֶת–אֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁר–עָבְד֣וּ אֲבוֹתֵיכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ (בעבר) מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וְאִם֙ אֶת–אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְאָנֹכִ֣י וּבֵיתִ֔י נַעֲבֹ֖ד אֶת–יְהוָֽה: וַיַּ֤עַן הָעָם֙ וַיֹּ֔אמֶר חָלִ֣ילָה לָּ֔נוּ מֵעֲזֹ֖ב אֶת–יְהוָ֑ה לַעֲבֹ֖ד אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים: כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הוּא֩ הַמַּעֲלֶ֨ה אֹתָ֧נוּ וְאֶת–אֲבוֹתֵ֛ינוּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים וַאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה לְעֵינֵ֗ינוּ אֶת–הָאֹת֤וֹת הַגְּדֹלוֹת֙ הָאֵ֔לֶּה וַֽיִּשְׁמְרֵ֗נוּ בְּכָל–הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְנוּ בָ֔הּ וּבְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָבַ֖רְנוּ בְּקִרְבָּֽם: וַיְגָ֨רֶשׁ יְהוָ֜ה אֶת–כָּל–הָעַמִּ֗ים וְאֶת–הָאֱמֹרִ֛י יֹשֵׁ֥ב הָאָ֖רֶץ מִפָּנֵ֑ינוּ גַּם–אֲנַ֙חְנוּ֙ נַעֲבֹ֣ד אֶת–יְהוָ֔ה כִּי–ה֖וּא אֱלֹהֵֽינוּ:וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל–הָעָ֗ם לֹ֤א תֽוּכְלוּ֙ לַעֲבֹ֣ד אֶת–יְהוָ֔ה כִּֽי–אֱלֹהִ֥ים קְדֹשִׁ֖ים ה֑וּא אֵֽל–קַנּ֣וֹא ה֔וּא לֹֽא–יִשָּׂ֥א לְפִשְׁעֲכֶ֖ם וּלְחַטֹּאותֵיכֶֽם: כִּ֤י תַֽעַזְבוּ֙ אֶת–יְהוָ֔ה וַעֲבַדְתֶּ֖ם אֱלֹהֵ֣י נֵכָ֑ר וְשָׁ֨ב וְהֵרַ֤ע לָכֶם֙ וְכִלָּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אַחֲרֵ֖י אֲשֶׁר–הֵיטִ֥יב לָכֶֽם: וַיֹּ֥אמֶר הָעָ֖ם אֶל–יְהוֹשֻׁ֑עַ לֹ֕א כִּ֥י אֶת–יְהוָ֖ה נַעֲבֹֽד: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל–הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ בָּכֶ֔ם כִּֽי–אַתֶּ֞ם בְּחַרְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אֶת–יְהוָ֖ה לַעֲבֹ֣ד אוֹת֑וֹ וַיֹּאמְר֖וּ עֵדִֽים: וְעַתָּ֕ה הָסִ֛ירוּ אֶת–אֱלֹהֵ֥י הַנֵּכָ֖ר אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְהַטּוּ֙ אֶת–לְבַבְכֶ֔ם אֶל–יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּאמְר֥וּ הָעָ֖ם אֶל–יְהוֹשֻׁ֑עַ אֶת–יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ נַעֲבֹ֔ד וּבְקוֹל֖וֹ נִשְׁמָֽע: וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹשֻׁ֧עַ בְּרִ֛ית לָעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיָּ֥שֶׂם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט בִּשְׁכֶֽם: וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת–הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹהִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יְהוָֽה: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל–כָּל–הָעָ֗ם הִנֵּ֨ה הָאֶ֤בֶן הַזֹּאת֙ תִּֽהְיֶה–בָּ֣נוּ לְעֵדָ֔ה כִּֽי–הִ֣יא שָׁמְעָ֗ה אֵ֚ת כָּל–אִמְרֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עִמָּ֑נוּ וְהָיְתָ֤ה בָכֶם֙ לְעֵדָ֔ה פֶּֽן–תְּכַחֲשׁ֖וּן בֵּאלֹהֵיכֶֽם: וַיְשַׁלַּ֤ח יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת–הָעָ֔ם אִ֖ישׁ לְנַחֲלָתֽוֹ: יהושע- בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.