תהלים- מזמור שישה ושלושים.

מזמור שישה ושלושים.

לַמְנַצֵּ֬חַ | לְעֶֽבֶד-יְהוָ֬ה לְדָוִֽד:

נְאֻֽם-פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע בְּקֶ֣רֶב לִבִּ֑י אֵֽין-פַּ֥חַד אֱ֝לֹהִ֗ים לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו:

כִּֽי-הֶחֱלִ֣יק אֵלָ֣יו בְּעֵינָ֑יו לִמְצֹ֖א עֲוֹנ֣וֹ לִשְׂנֹֽא:

דִּבְרֵי-פִ֭יו אָ֣וֶן וּמִרְמָ֑ה חָדַ֖ל לְהַשְׂכִּ֣יל לְהֵיטִֽיב:

אָ֤וֶן | יַחְשֹׁ֗ב עַֽל-מִשְׁכָּ֫ב֥וֹ יִ֭תְיַצֵּב עַל-דֶּ֣רֶךְ לֹא-ט֑וֹב רָ֝֗ע לֹ֣א יִמְאָֽס:

יְ֭הוָה בְּהַשָּׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ עַד-שְׁחָקִֽים:

צִדְקָֽתְךָ֨ | כְּֽהַרְרֵי-אֵ֗ל מִ֭שְׁפָּטֶךָ תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה אָ֤דָֽם-וּבְהֵמָ֖ה תוֹשִׁ֣יעַ יְהוָֽה:

מַה-יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱלֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן:

יִ֭רְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם:

כִּֽי-עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה-אֽוֹר:

מְשֹׁ֣ךְ חַ֭סְדְּךָ לְיֹדְעֶ֑יךָ וְ֝צִדְקָֽתְךָ֗ לְיִשְׁרֵי-לֵֽב:

אַל-תְּ֭בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּאֲוָ֑ה וְיַד-רְ֝שָׁעִ֗ים אַל-תְּנִדֵֽנִי:

שָׁ֣ם נָ֭פְלוּ פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן דֹּ֝ח֗וּ וְלֹא-יָ֥כְלוּ קֽוּם:

אַל-תְּ֭בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּאֲוָ֑ה וְיַד-רְ֝שָׁעִ֗ים אַל-תְּנִדֵֽנִי:

שָׁ֣ם נָ֭פְלוּ פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן דֹּ֝ח֗וּ וְלֹא-יָ֥כְלוּ קֽוּם: מזמור שישה ושלושים.

במקום הזה:

תְּ֭בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּאֲוָ֑ה

נפלו אלה:

שָׁ֣ם נָ֭פְלוּ פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן

ולמקום הזה:

וְיַד-רְ֝שָׁעִ֗ים אַל-תְּנִדֵֽנִי:

תְּנִדֵֽנִי:

נִדֵֽ

נידוי – ממקום שדוחה אותך אל..

ודן אותך ולמקום של אלה ל..

דֵֽנִ

למקומות של אלה:

יַד-רְ֝שָׁעִ֗ים

ובמקום הזה שהם נדחו אליו, נודו אליו, ממנו הם:

לֹא-יָ֥כְלוּ קֽוּם:

ושוב לזכור,  מהמקום הזה:

תְּ֭בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּאֲוָ֑ה

הגיעו למקום הזה:

וְיַד-רְ֝שָׁעִ֗ים אַל-תְּנִדֵֽנִי:

כִּֽי-הֶחֱלִ֣יק אֵלָ֣יו בְּעֵינָ֑יו לִמְצֹ֖א עֲוֹנ֣וֹ לִשְׂנֹֽא: מזמור שישה ושלושים.

ההסבר מאיוב:

הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּק: איוב.

זה כמו שאדם עשה לך עוול וכדאי להצדיק עצמו הוא ממציא סיבה או מייצר סיבה להצדיק עצמו.

יְ֭הוָה בְּהַשָּׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ עַד-שְׁחָקִֽים:

צִדְקָֽתְךָ֨ | כְּֽהַרְרֵי-אֵ֗ל מִ֭שְׁפָּטֶךָ תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה אָ֤דָֽם-וּבְהֵמָ֖ה תוֹשִׁ֣יעַ יְהוָֽה:

מַה-יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱלֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן:

יִ֭רְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם: תהלים- מזמור שישה ושלושים.

צִדְקָֽתְךָ֨ | כְּֽהַרְרֵי-אֵ֗ל מִ֭שְׁפָּטֶךָ תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה אָ֤דָֽם-וּבְהֵמָ֖ה תוֹשִׁ֣יעַ יְהוָֽה:

אָ֤דָֽם-וּבְהֵמָ֖ה תוֹשִׁ֣יעַ יְהוָֽה:

כֹּֽה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם הַשֹּֽׁמְעִים בַּיָּמִים הָאֵלֶּה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בְּיוֹם יֻסַּד בֵּית-יְהוָה צְבָאוֹת הַהֵיכָל לְהִבָּנֽוֹת: כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָֽאָדָם לֹא נִֽהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין-שָׁלוֹם מִן-הַצָּר וַאֲשַׁלַּח אֶת-כָּל-הָאָדָם אִישׁ בְּרֵעֵֽהוּ: וְעַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִֽאשֹׁנִים אֲנִי לִשְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה נְאֻם יְהוָה צְבָאֽוֹת: כִּֽי-זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת-שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת-כָּל-אֵֽלֶּה: זכריה.

כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָֽאָדָם לֹא נִֽהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה

בתורת ישראל יש גם משפט, חוקים בענייני בהמות:

וְאִישׁ, כִּי יַכֶּה כָּל-נֶפֶשׁ אָדָם–מוֹת, יוּמָת.  וּמַכֵּה נֶפֶשׁ-בְּהֵמָה, יְשַׁלְּמֶנָּה–נֶפֶשׁ, תַּחַת נָפֶשׁ: דברים.

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת–לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן-אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר: שמות.

לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ,

וגם האחריות של בעל הבהמה על הבהמה ומעשיה:

וְכִי-יִגַּח שׁוֹר אֶת-אִישׁ אוֹ אֶת-אִשָּׁה, וָמֵת–סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת-בְּשָׂרוֹ, וּבַעַל הַשּׁוֹר, נָקִי.  וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם, וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, וְהֵמִית אִישׁ, אוֹ אִשָּׁה–הַשּׁוֹר, יִסָּקֵל, וְגַם-בְּעָלָיו, יוּמָת. אִם-כֹּפֶר, יוּשַׁת עָלָיו–וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו: שמות.

צִדְקָֽתְךָ֨ | כְּֽהַרְרֵי-אֵ֗ל מִ֭שְׁפָּטֶךָ תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה 

אפשר לראות שכמו במקרה רצח:9

שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ:  בְּתוֹךְ אַרְצְךָ–אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ: דברים.

יש בשגגה,

וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי:  אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם.  וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת:  הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה–וָחָי.  פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.  עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר:  שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ.  וְאִם-יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ.  כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים–וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.  וְלֹא יִשָּׁפֵךְ, דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וְהָיָה עָלֶיךָ, דָּמִים: דברים.

וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

וְכִי-יִגַּח שׁוֹר אֶת-אִישׁ אוֹ אֶת-אִשָּׁה, וָמֵת–סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת-בְּשָׂרוֹ, וּבַעַל הַשּׁוֹר, נָקִי: שמות.

ויש שלא בשגגה.

וְכִי-יִהְיֶה אִישׁ, שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ, וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו, וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת; וְנָס, אֶל-אַחַת הֶעָרִים הָאֵל. וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ, וְלָקְחוּ אֹתוֹ מִשָּׁם; וְנָתְנוּ אֹתוֹ, בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם–וָמֵת.  לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עָלָיו; וּבִעַרְתָּ דַם-הַנָּקִי מִיִּשְׂרָאֵל, וְטוֹב לָךְ:  שמות.

וְכִי-יִהְיֶה אִישׁ, שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ,

וְנָתְנוּ אֹתוֹ, בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם–וָמֵת.

וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם, וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, וְהֵמִית אִישׁ, אוֹ אִשָּׁה–הַשּׁוֹר, יִסָּקֵל, וְגַם-בְּעָלָיו, יוּמָת: שמות.

וכל זאת למען:

וְהַנִּשְׁאָרִים, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ; וְלֹא-יֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד, כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה–בְּקִרְבֶּךָ: דברים.

תנ"ך מנוקד – דברים פרק יט (mechon-mamre.org)

כִּֽי-עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה-אֽוֹר: תהלים- מזמור שישה ושלושים.

אפשר לראות זאת גם כך:

בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה-אֽוֹר כִּֽי-עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים.

מקור כל חי, גם של הבהמות.

למחשבה:

 

 

נְאֻֽם-פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע בְּקֶ֣רֶב לִבִּ֑י אֵֽין-פַּ֥חַד אֱ֝לֹהִ֗ים לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו:

כִּֽי-הֶחֱלִ֣יק אֵלָ֣יו בְּעֵינָ֑יו לִמְצֹ֖א עֲוֹנ֣וֹ לִשְׂנֹֽא:

דִּבְרֵי-פִ֭יו אָ֣וֶן וּמִרְמָ֑ה חָדַ֖ל לְהַשְׂכִּ֣יל לְהֵיטִֽיב:

אָ֤וֶן | יַחְשֹׁ֗ב עַֽל-מִשְׁכָּ֫ב֥וֹ יִ֭תְיַצֵּב עַל-דֶּ֣רֶךְ לֹא-ט֑וֹב רָ֝֗ע לֹ֣א יִמְאָֽס:

יְ֭הוָה בְּהַשָּׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ עַד-שְׁחָקִֽים:

צִדְקָֽתְךָ֨ | כְּֽהַרְרֵי-אֵ֗ל מִ֭שְׁפָּטֶךָ תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה אָ֤דָֽם-וּבְהֵמָ֖ה תוֹשִׁ֣יעַ יְהוָֽה:

מַה-יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱלֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן:

יִ֭רְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם: תהלים- מזמור שישה ושלושים.

.

כִּי | אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָֽעוּ: ירמיה.

כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָֽאָדָם לֹא נִֽהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין-שָׁלוֹם מִן-הַצָּר וַאֲשַׁלַּח אֶת-כָּל-הָאָדָם אִישׁ בְּרֵעֵֽהוּ: וְעַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִֽאשֹׁנִים אֲנִי לִשְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה נְאֻם יְהוָה צְבָאֽוֹת: כִּֽי-זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת-שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת-כָּל-אֵֽלֶּה: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם קְלָלָה בַּגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה וּבֵית יִשְׂרָאֵל כֵּן אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם בְּרָכָה אַל-תִּירָאוּ תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶֽם: זכריה.

כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָֽאָדָם לֹא נִֽהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין-שָׁלוֹם מִן-הַצָּר וַאֲשַׁלַּח אֶת-כָּל-הָאָדָם אִישׁ בְּרֵעֵֽהוּ:

פִּֽי-צַ֭דִּיק יֶהְגֶּ֣ה חָכְמָ֑ה וּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ תְּדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּֽט:

תּוֹרַ֣ת אֱלֹהָ֣יו בְּלִבּ֑וֹ לֹ֖א תִמְעַ֣ד אֲשֻׁרָֽיו: תהלים.

.

צוֹפֶ֣ה רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וּ֝מְבַקֵּ֗שׁ לַהֲמִיתוֹ:

יְ֭הוָה לֹא-יַעַזְבֶ֣נּוּ בְיָד֑וֹ וְלֹ֥א יַ֝רְשִׁיעֶ֗נּוּ בְּהִשָּׁפְטֽוֹ: תהלים .

.

שִׁפְטוּ-דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּֽיקוּ: פַּלְּטוּ-דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּֽילוּ: תהלים.

גּ֣וֹל עַל-יְהוָ֣ה דַּרְכֶּ֑ךָ וּבְטַ֥ח עָ֝לָ֗יו וְה֣וּא יַעֲשֶֽׂה:

וְהוֹצִ֣יא כָא֣וֹר צִדְקֶ֑ךָ וּ֝מִשְׁפָּטֶ֗ךָ כַּֽצָּהֳרָֽיִם: תהלים.

 

דִּבְרֵי-פִ֭יו אָ֣וֶן וּמִרְמָ֑ה חָדַ֖ל לְהַשְׂכִּ֣יל לְהֵיטִֽיב: תהלים- מזמור שישה ושלושים.

חָדַ֖ל לְהַשְׂכִּ֣יל לְהֵיטִֽיב:

מה זה חדל להשכיל להטיב.

כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ: ירמיהו.

נגיד אדם רוצה להפיל אדם מישראל. 

עם ישראל הוא עם שחוקיו הם חוקי התורה. כל סיפור כל משל כל חוק בתורת ישראל והכתובים הם גם שומרים על ישראל שלא יפול, שיהיה משך נכון ושיוכל לעשות כיעודו כפי שיעד לו בורא עולם.

האדם שמשכיל להרע עם תורתנו מקלל אדם תוך שהוא מקיים עליו, פעולות, בורות, שיחות וכו' שאונסים לעתים את האדם להיות במקום של חטא שמשמעות לעתים גם נפילה רוחנית.

למשל :

אַל-תְּ֭בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּאֲוָ֑ה וְיַד-רְ֝שָׁעִ֗ים אַל-תְּנִדֵֽנִי: שָׁ֣ם נָ֭פְלוּ פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן דֹּ֝ח֗וּ וְלֹא-יָ֥כְלוּ קֽוּם: תהלים- מזמור שישה ושלושים.

מתורתנו נלמד שחטא של זכר השוכב את זכר משכבי אשה  הוא דין כריתת נפש העושה זאת מישראל.

יש מצב שמישהו יסמן אותך להפיל אותך במקום הזה גם כדי שלאחר שתאבד את חלקך בישראל הוא יקח את מקומך.

זה כמו בנט שהוא מהמושלים המובילים לתת להומו מעמד שווה מבחינה של גיוס לצבא איפשור להומו להיות נשיא, להיות שר משפטים שמהמקום הזה, של קבלת משילות כזאת הוא מחיל דין על פי תורה של גרוש מן הארץ הזאת, הרשעה באבדן טובות הארץ הזאת ומשכך מרשיע למען יצדקו או לא יורשעו העושקים אתכם.

גם מצעד הגאווה בערים בישראל למעשה שם גם את אלה שאינם תושבי תל אביב  במקום הזה:

אַל-תְּ֭בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּאֲוָ֑ה

תּוֹעֲבַת יְהוָה, אֶבֶן וָאָבֶן;    וּמֹאזְנֵי מִרְמָה לֹא-טוֹב: משלי.

על פי תורת ישראל, משפט ישראל, הומו עושה מעשה תועבה:

וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה–תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם: ויקרא.

שזה הפוך לזה:

מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי-גָבֶר; וְאָדָם, מַה-יָּבִין דַּרְכּוֹ: משלי.

מֵיְהוָה, מִצְעֲדֵי-גֶבֶר כּוֹנָנוּ;  וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ: תהלים.

האדם שיבקש להרע לך יהנדס עליך את הסרט הזה  שמחיל את הדין הזה:

כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ. וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם. כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה–וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם: ויקרא.

כִּי מְבֹרָכָיו, יִירְשׁוּ אָרֶץ;    וּמְקֻלָּלָיו, יִכָּרֵתוּ: משלי.

וזה מעשה קללה.

זה פולסא די נורא.

שזה חטא בפני עצמו.

כמאמר-

תנה עוון על עוונם.

עוון על עוונו משמעות ההפך מבחירה בחיים.

הַֽעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַֽחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָֽחַרְתָּ בַּֽחַיִּים לְמַעַן תִּֽחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶֽךָ: דברים.

כִּֽי-עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה-אֽוֹר: תהלים- מזמור שישה ושלושים.

אפשר לראות זאת גם כך:

בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה-אֽוֹר כִּֽי-עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים.