“מִבַּעַד לַפַּרְגּוֹד לֹא הֵצַצְנוּ, אַתָּה וַאֲנִי!

וּבְשִׂיחַ הַסּוֹד לֹא הוּבֵאנוּ, אַתָּה וַאֲנִי!

בָּסֵּתֶר נֶחְתַּךְ גּוֹרָלֵנוּ, שֶׁלְּךָ וְשֶׁלִּי –

בִּנְפֹל הַפַּרְגּוֹד לֹא יִהְיוּ עוֹד “אַתָּה” וַ”אֲנִי”!”

עומר כי אם.