|
וַיֵּ֥לֶךְ שִׁמְשׁ֖וֹן עַזָּ֑תָה וַיַּרְא–שָׁם֙ אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ:לַֽעַזָּתִ֣ים | לֵאמֹ֗ר בָּ֤א שִׁמְשׁוֹן֙ הֵ֔נָּה וַיָּסֹ֛בּוּ וַיֶּאֶרְבוּ–ל֥וֹ כָל–הַלַּ֖יְלָה בְּשַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיִּתְחָרְשׁ֤וּ כָל–הַלַּ֙יְלָה֙ לֵאמֹ֔ר עַד–א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וַהֲרְגְנֻֽהוּ: שֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
וַיִּתְחָרְשׁ֤וּ
במשמעות של ישבו בשקט. ולא נהיו חרשים.
.
וַתְּיַשְּׁנֵ֙הוּ֙ עַל–בִּרְכֶּ֔יהָ וַתִּקְרָ֣א לָאִ֔ישׁ וַתְּגַלַּ֕ח אֶת–שֶׁ֖בַע מַחְלְפ֣וֹת רֹאשׁ֑וֹ וַתָּ֙חֶל֙ לְעַנּוֹת֔וֹ וַיָּ֥סַר כֹּח֖וֹ מֵעָלָֽיו: שֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
.
וַתְּיַשְּׁנֵ֙הוּ֙
במשמעות של הרדמה ולא של לעשות מדבר חדש ישן..
.
|
.