מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨ | יְהוָ֡ה מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮ (וצפינך) וּֽצְפוּנְךָ֮ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם: מִזְמ֗וֹר שבעה עשר.

וּֽצְפוּנְךָ֮

תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם

מצפוניך תמולא בטנם:

צְפוּנְךָ֮

ישבעו:

יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים

ואת הנותר:

וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם:

לְעוֹלְלֵיהֶֽם:

ביאור:

וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ: שמות.

וּֽצְפוּנְךָ֮**

וְשֵׁשׁ שָׁנִים

תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ:

וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ:

יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים

וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם:

וְהַשְּׁבִיעִית:**

תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ

למעלליהם:

לְעוֹלְלֵיהֶֽם:

וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה

**

צופן שבע- שש ועוד אחד\ת

שש שנים ושנה אחת לשמיטה, שישה ימים ויום אחד לשבת:

וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ:  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר: שמות.

מעגל שבע:

שש שנים תפיק אתה מהאדמה לשובע שלך,

ואכלת ושבעת:

ואת השנה השביעית הותרת,

תניח לאדמה וזאת כמעשר כתרומה למען:

וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה

וגם בחוק השבת,

שש שנים העובד ישרת אותך וביום השביעי ינוח, גם החיה המשרתת אותך – תנוח.

אותו הדבר עם חוק העבד: