ולא תכלימוה ולא תגערו בה- לימודים מספר רות.

שקוראים את סיפור בועז ורות ולא רק מבחינת סיפור האהבה בינהם גם מבחינת שפחות , עובדים, שכירים בשדה הזה, בשדה העבודה כמלקטת במגרש הזה, במגרש עבודת אדמה שהוא גם מגרש עם תבואה עם מזון שאנשים עובדים בו בכמה מעמדות גם מעמד שפחה (ולא עבד) ובמגרש הזה יש גם את מגרש הלוי והעניים והגרים, רות המואביה נחשבה גרה ככתוב:

וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶיךָ, לֹא תַעַזְבֶנּוּ:  כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה, עִמָּךְ.  מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, תּוֹצִיא אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה, הַהִוא; וְהִנַּחְתָּ, בִּשְׁעָרֶיךָ.  וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין-לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ, וְשָׂבֵעוּ–לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה: דברים.

וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין-לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ, וְשָׂבֵעוּ-

ובעת הזאת של קציר שעורים באה ללקט רות המואביה בשדה של בועז:

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט. וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט:  לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא.

ושוב, הדבר מתקיים במגרש עבודה, לצורך הענין שאתה בא למכולת, אתה קונה לא מלקט, אם נמשיל את המכולת זה כמו שניתנה אפשרות לרות ללקט מהמכולת והדבר לא כשפחה במקום, כעובדת המכולת, והדבר לא עניה שהמכולת תורמת לה ומשכך לא משלמת

ולא מתוך המקום הזה:

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם,

לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם,

באה רות למכולת/לשדה של בועז ללקט:

ומתוך המקום הזה לקרוא את הכתוב בענין בספר רות.

וּֽלְנָעֳמִ֞י (מידע) מוֹדַ֣ע לְאִישָׁ֗הּ אִ֚ישׁ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל מִמִּשְׁפַּ֖חַת אֱלִימֶ֑לֶךְ וּשְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז: וַתֹּאמֶר֩ ר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֜ה אֶֽל–נָעֳמִ֗י אֵֽלְכָה–נָּ֤א הַשָּׂדֶה֙ וַאֲלַקֳטָ֣ה בַשִּׁבֳּלִ֔ים אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר אֶמְצָא–חֵ֖ן בְּעֵינָ֑יו וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ לְכִ֥י בִתִּֽי: וַתֵּ֤לֶךְ וַתָּבוֹא֙ וַתְּלַקֵּ֣ט בַּשָּׂדֶ֔ה אַחֲרֵ֖י הַקֹּצְרִ֑ים וַיִּ֣קֶר מִקְרֶ֔הָ חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ לְבֹ֔עַז אֲשֶׁ֖ר מִמִּשְׁפַּ֥חַת אֱלִימֶֽלֶךְ: וְהִנֵּה–בֹ֗עַז בָּ֚א מִבֵּ֣ית לֶ֔חֶם וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָֽה: וַיֹּ֤אמֶר בֹּ֙עַז֙ לְנַעֲר֔וֹ הַנִּצָּ֖ב עַל–הַקּֽוֹצְרִ֑ים לְמִ֖י הַנַּעֲרָ֥ה הַזֹּֽאת: וַיַּ֗עַן הַנַּ֛עַר הַנִּצָּ֥ב עַל–הַקּוֹצְרִ֖ים וַיֹּאמַ֑ר נַעֲרָ֤ה מֽוֹאֲבִיָּה֙ הִ֔יא הַשָּׁ֥בָה עִֽם–נָעֳמִ֖י מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב: וַתֹּ֗אמֶר אֲלַקֳטָה–נָּא֙ וְאָסַפְתִּ֣י בָֽעֳמָרִ֔ים אַחֲרֵ֖י הַקּוֹצְרִ֑ים וַתָּב֣וֹא וַֽתַּעֲמ֗וֹד מֵאָ֤ז הַבֹּ֙קֶר֙ וְעַד–עַ֔תָּה זֶ֛ה שִׁבְתָּ֥הּ הַבַּ֖יִת מְעָֽט: וַיֹּאמֶר֩ בֹּ֨עַז אֶל–ר֜וּת הֲל֧וֹא שָׁמַ֣עַתְּ בִּתִּ֗י אַל–תֵּלְכִי֙ לִלְקֹט֙ בְּשָׂדֶ֣ה אַחֵ֔ר וְגַ֛ם לֹ֥א תַעֲבוּרִ֖י מִזֶּ֑ה וְכֹ֥ה תִדְבָּקִ֖ין עִם–נַעֲרֹתָֽי: עֵינַ֜יִךְ בַּשָּׂדֶ֤ה אֲשֶׁר–יִקְצֹרוּן֙ וְהָלַ֣כְתְּ אַחֲרֵיהֶ֔ן הֲל֥וֹא צִוִּ֛יתִי אֶת–הַנְּעָרִ֖ים לְבִלְתִּ֣י נָגְעֵ֑ךְ וְצָמִ֗ת וְהָלַכְתְּ֙ אֶל–הַכֵּלִ֔ים וְשָׁתִ֕ית מֵאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאֲב֖וּן הַנְּעָרִֽים: וַתִּפֹּל֙ עַל–פָּנֶ֔יהָ וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָ֑רְצָה וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו מַדּוּעַ֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ לְהַכִּירֵ֔נִי וְאָנֹכִ֖י נָכְרִיָּֽה:  וַיַּ֤עַן בֹּ֙עַז֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֜ד לִ֗י כֹּ֤ל אֲשֶׁר–עָשִׂית֙ אֶת–חֲמוֹתֵ֔ךְ אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אִישֵׁ֑ךְ וַתַּֽעַזְבִ֞י אָבִ֣יךְ וְאִמֵּ֗ךְ וְאֶ֙רֶץ֙ מֽוֹלַדְתֵּ֔ךְ וַתֵּ֣לְכִ֔י אֶל–עַ֕ם אֲשֶׁ֥ר לֹא–יָדַ֖עַתְּ תְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם:  יְשַׁלֵּ֥ם יְהוָ֖ה פָּעֳלֵ֑ךְ וּתְהִ֨י מַשְׂכֻּרְתֵּ֜ךְ שְׁלֵמָ֗ה מֵעִ֤ם יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר–בָּ֖את לַחֲס֥וֹת תַּֽחַת–כְּנָפָֽיו:  וַ֠תֹּאמֶר אֶמְצָא–חֵ֨ן בְּעֵינֶ֤יךָ אֲדֹנִי֙ כִּ֣י נִֽחַמְתָּ֔נִי וְכִ֥י דִבַּ֖רְתָּ עַל–לֵ֣ב שִׁפְחָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִי֙ לֹ֣א אֶֽהְיֶ֔ה כְּאַחַ֖ת שִׁפְחֹתֶֽיךָ:  וַיֹּאמֶר֩ לָ֨ה בֹ֜עַז לְעֵ֣ת הָאֹ֗כֶל גֹּ֤שִֽׁי הֲלֹם֙ וְאָכַ֣לְתְּ מִן–הַלֶּ֔חֶם וְטָבַ֥לְתְּ פִּתֵּ֖ךְ בַּחֹ֑מֶץ וַתֵּ֙שֶׁב֙ מִצַּ֣ד הַקּֽוֹצְרִ֔ים וַיִּצְבָּט–לָ֣הּ קָלִ֔י וַתֹּ֥אכַל וַתִּשְׂבַּ֖ע וַתֹּתַֽר:  וַתָּ֖קָם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת–נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם בֵּ֧ין הָֽעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ:  וְגַ֛ם שֹׁל–תָּשֹׁ֥לּוּ לָ֖הּ מִן–הַצְּבָתִ֑ים וַעֲזַבְתֶּ֥ם וְלִקְּטָ֖ה וְלֹ֥א תִגְעֲרוּ–בָֽהּ:  וַתְּלַקֵּ֥ט בַּשָּׂדֶ֖ה עַד–הָעָ֑רֶב וַתַּחְבֹּט֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר–לִקֵּ֔טָה וַיְהִ֖י כְּאֵיפָ֥ה שְׂעֹרִֽים:  וַתִּשָּׂא֙ וַתָּב֣וֹא הָעִ֔יר וַתֵּ֥רֶא חֲמוֹתָ֖הּ אֵ֣ת אֲשֶׁר–לִקֵּ֑טָה וַתּוֹצֵא֙ וַתִּתֶּן–לָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁר–הוֹתִ֖רָה מִשָּׂבְעָֽהּ: וַתֹּאמֶר֩ לָ֨הּ חֲמוֹתָ֜הּ אֵיפֹ֨ה לִקַּ֤טְתְּ הַיּוֹם֙ וְאָ֣נָה עָשִׂ֔ית יְהִ֥י מַכִּירֵ֖ךְ בָּר֑וּךְ וַתַּגֵּ֣ד לַחֲמוֹתָ֗הּ אֵ֤ת אֲשֶׁר–עָשְׂתָה֙ עִמּ֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר שֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֧יתִי עִמּ֛וֹ הַיּ֖וֹם בֹּֽעַז: וַתֹּ֨אמֶר נָעֳמִ֜י לְכַלָּתָ֗הּ בָּר֥וּךְ הוּא֙ לַיהוָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹא–עָזַ֣ב חַסְדּ֔וֹ אֶת–הַחַיִּ֖ים וְאֶת–הַמֵּתִ֑ים וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נָעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֙נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא: 

רות באה למגרש הזה מהמקום הזה שדבר בועז כערב לה:

וַיֹּאמֶר֩ לָ֨ה בֹ֜עַז לְעֵ֣ת הָאֹ֗כֶל גֹּ֤שִֽׁי הֲלֹם֙ וְאָכַ֣לְתְּ מִן–הַלֶּ֔חֶם וְטָבַ֥לְתְּ פִּתֵּ֖ךְ בַּחֹ֑מֶץ וַתֵּ֙שֶׁב֙ מִצַּ֣ד הַקּֽוֹצְרִ֔ים וַיִּצְבָּט–לָ֣הּ קָלִ֔י וַתֹּ֥אכַל וַתִּשְׂבַּ֖ע וַתֹּתַֽר:  וַתָּ֖קָם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת–נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם בֵּ֧ין הָֽעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ:  וְגַ֛ם שֹׁל–תָּשֹׁ֥לּוּ לָ֖הּ מִן–הַצְּבָתִ֑ים וַעֲזַבְתֶּ֥ם וְלִקְּטָ֖ה וְלֹ֥א תִגְעֲרוּ–בָֽהּ:

גַּ֣ם בֵּ֧ין הָֽעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ:
וְלִקְּטָ֖ה וְלֹ֥א תִגְעֲרוּ-בָֽהּ:

ובהמשך:

וַתֹּ֨אמֶר נָעֳמִ֜י לְכַלָּתָ֗הּ בָּר֥וּךְ הוּא֙ לַיהוָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹא–עָזַ֣ב חַסְדּ֔וֹ אֶת–הַחַיִּ֖ים וְאֶת–הַמֵּתִ֑ים וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נָעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֙נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא: וַתֹּ֖אמֶר ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֑ה גַּ֣ם | כִּי–אָמַ֣ר אֵלַ֗י עִם–הַנְּעָרִ֤ים אֲשֶׁר–לִי֙ תִּדְבָּקִ֔ין עַ֣ד אִם–כִּלּ֔וּ אֵ֥ת כָּל–הַקָּצִ֖יר אֲשֶׁר–לִֽי:  וַתֹּ֥אמֶר נָעֳמִ֖י אֶל–ר֣וּת כַּלָּתָ֑הּ ט֣וֹב בִּתִּ֗י כִּ֤י תֵֽצְאִי֙ עִם–נַ֣עֲרוֹתָ֔יו וְלֹ֥א יִפְגְּעוּ–בָ֖ךְ בְּשָׂדֶ֥ה אַחֵֽר:

כִּ֤י תֵֽצְאִי֙ עִם–נַ֣עֲרוֹתָ֔יו

וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נָעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֙נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא:

מגואלנו הכוונה שהקרבה המשפחתית של בועז לאבימלך בעלה של נעמי, הית קרה כזאת:

וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נָעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֙נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא:

ניתן ללמוד על מי הוא הגואל ממקרה מכירת אדם בעת שקרה ומך מאחיך עימו:

וְכִי תַשִּׂיג, יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ, וּמָךְ אָחִיךָ, עִמּוֹ; וְנִמְכַּר, לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ, אוֹ לְעֵקֶר, מִשְׁפַּחַת גֵּר.  אַחֲרֵי נִמְכַּר, גְּאֻלָּה תִּהְיֶה-לּוֹ:  אֶחָד מֵאֶחָיו, יִגְאָלֶנּוּ.  אוֹ-דֹדוֹ אוֹ בֶן-דֹּדוֹ, יִגְאָלֶנּוּ, אוֹ-מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, יִגְאָלֶנּוּ; אוֹ-הִשִּׂיגָה יָדוֹ, וְנִגְאָל.

אֶחָד מֵאֶחָיו, יִגְאָלֶנּוּ.  אוֹ-דֹדוֹ אוֹ בֶן-דֹּדוֹ, יִגְאָלֶנּוּ, אוֹ-מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ,