כִּי יְרַחֵם יְהוָה אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָם עַל אַדְמָתָם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב: פרשת משא בבל.

הנבואה בפרשת משא בבל מדבר על חזרת ישראל לארצו מגלות בבל, בחזרה הזאת כמו בחזרת ישראל ממצרים נלווה גר עליהם:

וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם

ועם הגעתם לארץ נספחו לבית יעקב מבחינת מקיימי דרך ישראל ותורת ישראל בארץ הזאת, ושוב מקיימי תורה ומשכך:

וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב:

קודם כל ברית אברהם:

וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ: וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ: בראשית.

בֶּן נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ:

ובהמשך כברית חורב:

וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ: וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ: תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ: בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ: כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהֹוָה הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ: תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: וַיַּעֲשׂוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ: וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יְהֹוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם: שמות.

זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ:

וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ:

תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ:

וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ:

תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם:

וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם:

תורה אחת לכם ולגר, הגר הוא מעדת ישראל, הוא גר, הוא לא בפיקודים האלה יען כי אבותיו אינם מזרע יעקב:

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל מַטֵּהוּ: וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם: במדבר.

מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת

לְבֵית אֲבֹתָם

וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם:

וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי

מפה ניתן ללמוד מטות ישראל הם כמו הפיקודים הם על פי אב, על פי ראש שבט, בני יעקב, אבות השבטים, ואבות השבטים הם אינם אבות הגרים ומשכך בפיקודי תפקיד ונחלות הגר הלא לא פוקד ולא יתפקד.

במקרה שבט הלוי על המטה שלך לוי הושם שם אהרן הכהן שזרעו נבדל מהלויאים לתפקיד הכהונה, ומשכך היה איחוד של שבט הלוי על פי זרע אהרן הכהן

כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם:

ולא ראשי בית אמהותיהם.

הגר נלווה ומסופח ל… לכל בני יעקב, אך לא לפיקודי השבטים שכל שבט בפיקודו ובנחלתו, זה כמו שהוא משכיר כשוכר דירה, גם אם הוא קונה,

גר לא מושל בישראל, הוא נספח שיש לו זכויות בתנאי שהוא מקיים את חוקת ישראל בארץ הזאת, אם לא מקיים לא נלווה לישראל ולא מסתפח לישראל, הוא זר, הוא במקום הזה:

תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ:

וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ:

למחשבה:

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן:וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא:

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל:

התנאי לפיקודים הוא כל יוצא צבא מבן עשרים שנה ומעלה, אם עדיין בצבא בגיל חמישה ועשרים לא יתפקד.

זאת אומרת שהצבא לא יכול לפקוד את ישראל, הפיקודים בצבא הם פיקודי צבא ולא פיקודי ישראל, אין ערך לכל פיקוד שפקדו המפקדים בצבא, פיקודי הצבא אינם קובעים את פיקודי אחרי הצבא.

שימו לב לניסוח:

הצבאות האלה:

כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל

הם לא הצבאות האלה:

תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם

הגר לא יתפקד כפיקודי ישראל בצבא.

ושימו לב מי הפוקד:

תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן:

משה ואהרן משבט הלוי, והכהונה.

אדם שאינו כהן לא יכול לקיים כל פיקוד בישראל.

והמתפקדים הם בנים ולא בנות, הכהנים לא פקדו בנות בפיקודי ישראל, בנות נפקדות על פי אביהן ועל פי בעליהן.