**שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל-יְ֭הוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי: מזמור עשרים ומאה.בַּצָּרָ֣תָהבמילה צרתה יש את המילה צר, כמו מצרים.הצרה על האדם כמיצר לאדם, כמגביל אותו, סוגר אותו, אוסר אותו. צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי מִצְוֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי: צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה: קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְהוָה חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה: צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִיהמילה המקבילה מבחינת היפוך מובן נראית גם במשפט זה: חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:יש הבדל בין ליצור חוק על ליבנו לבין לצור על אדם. המובן הוא הפוך מבחינת טוב ורע בהקשרו זה. חוקי תורה, הם גם תשועה לאדם לכן שופט וגם שופטת כדבורה שיודעים לרעות את העם נכונה בעת צרה וגם למנוע צרה, הם נחשבים גם מושיעים. וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה וַיָּקֶם יְהוָה מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹשִׁיעֵם אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ: וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה וַיִּתֵּן יְהוָה בְּיָדוֹ אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם וַתָּעָז יָדוֹ עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם: וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיָּמָת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז: שפטים. |