ישפוט, יושיע וידכא.

כותרות היום:

אֶת יְהוָה צְבָאוֹת אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ וְהוּא מוֹרַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם:

רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ וְהַאֲזִינוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי אָרֶץ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל:

עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם

כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְהוָה:

הכל מישעיהו.

אֶת יְהוָה צְבָאוֹת אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ וְהוּא מוֹרַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם:

רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ וְהַאֲזִינוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי אָרֶץ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל:

עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם

כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְהוָה:

הכל מישעיהו.

לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ: יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט: יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה: יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק:

זאת תפילת המלך דוד לבנו שלמה מעט לפני מותו של דוד.

תפילתו זאת של דוד היא בעת שהיה דוד מלך בישראל, ברור שהוא לא היה עני וגם בנו לא היה עני ובתפילתו זאת דוד מתפלל שבנו יהיה מלך שעושה צדק לעני ומושיע אביונים..

 יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק:

כדי להבין את יופיו של דוד כרועה, כמנהיג בישראל, יש לראות את את דוד לעומת ביבי שיושב בכיסא רועה בישראל בעת הזאת.

ברור שעם השנים שחלו מעתו של דוד המלך, יש ירידה באיכות המנהיגים באם מודדים את תיפקודם במדד ביחס לדוד.

מה שמוכיח את טענתי שאתם הולכים REGRESIVE ולא PROGRESIVE.

תראה, אתם אומרים שאם קונים בזול אז יש מחיר לדבר , על מה שקונים בזול לפעמים משלמים ביוקר ואומרים שיש מחיר לאייכות..

ברור שדוד המלך היה עשיר הרבה יותר מביבי.. שכרו כמלך היה הרבה הרבה יותר גדול משל ביבי.

ZALAMTI ALBAK WATUL BARRIE.

וְכֹ֖ל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ: תהלים מזמור אחד.

מבחינת הצלחה,

זה תלוי ביעדים של האדם ורואות האדם כהשגותיו הצלחה מה היא.

גם המשפט בישראל במקרה זה הוא יכול להיות כמשל ללהסביר הצלחה מה היא לאדם,

עַל-כֵּ֤ן | לֹא-יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים: תהלים מזמור אחד.

לֹא-יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט: 

גם במקרה זה, תלוי באיזה משפט האדם נשפט.  משפט מדינת ישראל בעת הזאת סותר את תורת ישראל בכמה וכמה חוקים שחוקקו בו.

יש מקרים שבמשפט מדינת ישראל בעת הזאת שהנשפט קם בהם אך לא קם כמשפט תורת ישראל, ומשכך, אפילו שקם במשפט, לא באמת קם..

וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים:

יש מקרים הפוכים במשפט זה שחוטא במשפט מדינת ישראל, הוא זכאי על פי תורת ישראל. ויושב בכלא על לא עוון בכפיו.

גם במקרה הזה אפילו שקמו חטאים בעדה זאת, לא באמת קמו..

הכל תלוי באיזה משפט אתה נשפט.. מי השופט שלך. אולי הזיכוי במשפט הזה שקמת בו יהיה הרשעה בפני מי שאתה עתיד לתת את הדין בסופו של יום.. ולמרות שקמת שם, לא תקום שם..

תהלים- מזמור אחד. 

מבחינה רעיונית תל אביב מתקיימת כגולה תל אביב כבימי יחזקאל.

שהמובן מאליו בה הוא הפוך ביחס לישראל, במשל הכל לא כשר, ורק אם כשר יש שלט.

כמנהג גולה ביחס לישראל. מעניין שתל אביב גם היום משולה לגולה.

אני טוענת שיש בניה מהונדסת מתוכננת כולל הנדסת אנוש.

תל אביב רושמת ומתעדת את המציאות ככזאת שבונה את ההיסטוריא לעתים עם מאפייניי מיתולוגיות.

הצגת המציאות משודרת איך שהיא רוצה שיראו אותה בזמן היסטוריא בהתאמה לבני האדם העתודים לה על פי תכנון בניה זה.. ומשכך, אני טוענת שהיסטוריא זאת נערכת ויש קטעים שהורדו בעריכה כמו סיפור תושבי גבעת עמל כראשוני העיר שנתבקשו לעזוב את שכונת התקווה ומהר מהר להתיישב בגבעת עמל לאחר שערבים ברחו ממנה.. ונאחזו בשטח עד.. ש.. כלא מתאימים לתכנון הנדסת האנוש של מהנדס העיר הם גורשו, וככאלה לא הוצע להם דירות בתוכנית פינוי בינוי זאת.

לנוכח מעמדם הכלכלי של קבוצה אתנית זאת בישראל, גבעת עמל היתה משולה לאי משכונת התקווה באזור בבלי.

בתל אביב מתירים את הלא מותר בתורת ישראל ואין FREE BEING AND SPEACH לדורשים בקיום דבר תורה בעיר לנוכח "מיקומה במפה" וזאת כגולה שתורת ישראל אינה תורתם ומשכך נדרשים יהודים להתאים עצמם אליה ולא להפך.

ולמרות שדגלי הגאווה מבקשים לשדר FREE BEING היא לא נותנת לשחור להכנס למועדון וזאת כשמנגנים שם מוסיקה שחורה. יש מקום ליצירה שחורה אך לא לקהל השחור. יש מקום לשחור הזה ולא לשחור הזה.

וברור שמכבי היא כאי- NBA בישראל. אני טוענת שאין נכונות לשיר התקווה במשחקים הבינלאומיים של קבוצה זאת.

אני חושבת שיש לשים שלט אזהרת סכנה בכניסה לתל אביב- לא כשר, ראו הוזהרתם.

וזאת לא רק מבחינת מזון.

ככתוב בספר יחזקאל:

וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר (ואשר) וָאֵשֵׁב הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם: וַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:  בֶּן אָדָם צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי: בְּאָמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה לְחַיֹּתוֹ הוּא רָשָׁע בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ: וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ: יחזקאל.

צריך להבין שיחזקאל הציע תשובה לתושבי תל אביב ונתנה להם אפשרות תשובה וזה היופי.

ככתוב:

וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ:

ואם לא ישוב כמו שאמר סלאח:

פה זה ארץ ישראל יא סלאח פה דוד המלך היה חי. על כל מה שמשתמע מכך.

וַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל-צִ֝יּ֗וֹן הַר-קָדְשִֽׁי:

אֲסַפְּרָ֗ה אֶֽ֫ל חֹ֥ק יְֽהוָ֗ה אָמַ֘ר אֵלַ֥י בְּנִ֥י אַ֑תָּה אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ: תהלים מזמור שני.

אני בוחרת בבורא עולם.

נולדתי בשישה עשר לחודש בחודש הרביעי בלילה שלפני יום חורבן הבית השני.

ברור שבדואר הפקידה לא תוכל להקליד מועד זה במחשבי הדואר.

כמו בגולה צריך לאמר מועד נוצרי כדי שהמחשב יאמת שאתה אתה.

אני אומרת את מועד הנוצרים עם הסתייגות שהדבר על פי מועד הנוצרי בשנה הנוצרית.

מבחינת שנים, מועד יום ההולדת הנוצרי, משתנה כל שנה ביחס לירח בשנה הנספרת.

לפי קביעת היום המועד הנוצרי יום זה המיוחס לשנה זאת הוא בגבול היום שנולדתי בו והשעה שנולדתי על פי ספורות אלה , וזאת כמקיימת יום שמשכו מבוקר עד בוקר על פי לימודי בתורה.

אני רואה את הנצרות כיותר קרובה אלי מבבל.

מועד היום הוא השביעי לחודש בחודש שמיני. כמו שיש ספירת שנים מיציאת מצרים, אני סופרת שנים מיום הקוממיות שהפכה לעצמאות על ה"סימבוליות" של גן העצמאות.

ברור לי ולכם שיוסף בן מתתיהו לא היה הולך לקלפי לבחור במי מהמועמדים האלה…

ZALAMTI ALBAK WATUL BARRI – WARDA..

האשמתי את לבך וטענת שהוא זכאי..

 

תארו לכם:

תארו לכם…

תארו לכם שיום אחד אתם חוזרים הביתה ומישהו החליף את המפתח ואתם לא יכולים להכנס לבית מנסים לפתוח ולא מצליחים ואז נפתחת הדלת ומישהו אומר שלום, מה אתם רוצים מי אתם.. וזה הבית שלכם.. ואתה אומר לבן אדם זה הביית שלי תצא מפה והוא אומר לך, זה הבית שלי ומריבה והמשטרה באה והבן אדם מראה לכם אישורים של הטאבו ושזה הבית שלו וגם כל השכנים מאשרים דבריו.. וככה זורקים אתכם לרחוב.. ועוד מוציאים לך צו הרחקה..

ואחרי שנה קם מנהיג שיודע שיש חבורה כזאת שקרובה לשלטון שהתחפשה לבני  הארץ שככה כובשת את הארץ , משחדת פקידים עם אישור חתימה כמו קאפו כזה.. ומוציאה אותם מהבתים שהם עשקו, ומעניים את העם  ומשתלטים על אוצרות העם ומתוך המקום הזה, הוא מבודד אותם מהעם  ולגטו ועושה להם שואה ואתה חוזר לביתך.. ואחרי שנתיים ונגמרת השואה והבן אדם שככה גנב לך את הבית בא עם המסמכים של הטאבו ומבקש להוציא אותך מהבית.. אומר זה הבית שלו.

מה תעשה לו..

.

דיון משפטי מוסרי.

"כיום הבית השולט במלוכה הוא בית וינדזור. עם מותו של ג'ורג' החמישי שהקים את הבית מתוך בית סקסה-קובורג-גותה, מלך אדוארד השמיני, אולם בשל הצהרתו על כוונתו להינשא לגרושה האמריקאית ווליס סימפסון, וזאת בניגוד לעמדת הכנסייה האנגלית המתנגדת לנישואים של גרושים – נאלץ המלך לפרוש מכס המלוכה. הפרלמנט של הממלכה המאוחדת וכן של ממלכות חבר העמים הסכימו לבקשתו, ואחיו ג'ורג' השישי מלך על הממלכה המאוחדת ועל ממלכות חבר העמים. במהלך מלחמת העולם השנייה היווה המלך סמל של עמידה ואיחוד לתושבי הממלכה המאוחדת והממלכות." WIKIPEDIA.

המלכת צ'ארלס ששכב עם בעולת בעל והתחתן עם גרושה, יכולה להביא לדרישה מטעם משך זרעו של אדוארד השמיני להשיב את המלוכה להם, אם צ'ארלס התקבל למרות שהתחתן עם גרושה אז יש לזכות בעת הזאת את אדוארד השמיני ולהשיב לזרעו את ירושת המלוכה שאבדה להם מסיבה זאת.

אם תהיה דרישה בדבר , הדבר מבחינת חוקת המוסר של אנגליא לנוכח תקדים אדוארד השמיני, יכול לבוא במשפט.

דרישה לדיון משפטי וגם שיח משפטי חברתי תהיה חוקית' בשפתכם לגיטימית.

בית המשפט באנגליא לא יכול להוציא את עצמו מחובתו להדרש ולדרוש בדבר.

יהיה מאוד מעניין דיון משפטי מוסרי, ממשפט המוסר על פי חוקת אנגליא,

ממקרה מלך אשור אנו למדים שיש גם חוקת משפט ירושלים מתוקף משפט אלהי הארץ הזאת.

כמו שמלך אשור קיבל את הדבר והיה מחויב לדבר, כך גם ישראל מחוייבת למשפט אלהי הארץ הזאת בירושלים.

ומה אני אומרת,

אם הנביא יחזקאל היה בא מחר לגולה תל אביב הוא היה בא לעריית תל אביב ונכנס למשרד ראש העיר ומביא לו ת'בומבה, יענו עורף ראשו ..

ומשכך ברור לכל שגם לפיד וגם חולדאי לא יכולים לשיר בערבי השירה של עינת שרוף את השיר הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא.

וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר (ואשר) וָאֵשֵׁב הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם: וַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:  בֶּן אָדָם צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי: בְּאָמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה לְחַיֹּתוֹ הוּא רָשָׁע בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ: וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ: יחזקאל.

וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ:

וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ

פה יש קריאה לתשובה, אפשר לשוב.

AND WILL BE BACK

נקווה  שההוא עוד ישוב….

ASTA LA VISTA.

אם לא ישוב אז:

וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת:

בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת:

בשפה של גנץ:

זמנך קצוב.

כמו בישראל גם ברוסיא בעת הזאת העם לא יוצא למלחמה עם השירים האלה עם הרוח הזאת.

KHRANIT ברוסית זאת מילה שהפרוש שלה לחזור לעצמי.

כך אמרה לי הבחורה מהקרטושקה..

הכרתי את המילה משיר של ויסוצקי.

בתרגום של ארקדי הם השתמשו במילה גרניט.

גרנית ברוסית זה כמו אבן של קבר.

כך אמרה לי הבחורה מהקרטושקה.

לזכות ישראל יאמר.

בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז:

הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו: מזמור ארבעה עשר ומאה.

מַמְשְׁלוֹתָֽיו:

דרך עם ישראל התגלה בורא עולם לעמים כולם, השחרור ממצרים והניסים הגדולים נראו דרך ישראל,

היות עם ישראל העם הנבחר גם להתגלות הזאת וגם להבאת חוקת תורת ישראל לגויים מקיימת את ישראל כממשלה לבורא עולם בעולם הזה.

כל סיפור התורה לטוב ולרע הוא ביחס לישראל וסיפורו, גם סיפור ישראל הוא משל לחוקות התורה, לעתים שישראל חוטא, חטאיו שנלמדים הם משל לחוק לגויים מה לעשות ולא לעשות.

וְאִ֨ם כָּל-עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵֽעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂ֠וּ אַחַ֨ת מִכָּל-מִצְוֹ֧ת יְהוָֹ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא-תֵֽעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ: וְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר חָֽטְא֖וּ עָלֶ֑יהָ וְהִקְרִ֨יבוּ הַקָּהָ֜ל פַּ֤ר בֶּן-בָּקָר֙ לְחַטָּ֔את וְהֵבִ֣יאוּ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:מאוד מענין וגם יפה העדתיות מהבחינה שעדת ישראל כעדה חוטאת, היא נדרשת להכיר בכך שכל עדת ישראל חטאו, לשפוט את עצמה ולהחיל את הדין וגם להקריב בעבור חטאי כל עדת ישראל.

והוידוי, כמכירים בחטאם ולא מכסים על עוונם:

וְסָמַ֨ךְ אַֽהֲרֹ֜ן אֶת-שְׁתֵּ֣י (ידו) יָדָ֗יו עַל רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֘ הַחַי֒ וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת-כָּל-עֲוֹנֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת-כָּל-פִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכָל-חַטֹּאתָ֑ם וְנָתַ֤ן אֹתָם֙ עַל-רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשִׁלַּ֛ח בְּיַד-אִ֥ישׁ עִתִּ֖י הַמִּדְבָּֽרָה: פרשת הַכַּפֹּרֶת.

וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת-כָּל-עֲוֹנֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת-כָּל-פִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכָל-חַטֹּאתָ֑ם

צריך להבין מה נדרש מעם ישראל להיות, או יותר נכון לרצות להיות ומתוך המקום גם לרצות לשפוט ולהחיל דין כענישה עצמית על חטא. חברה שבוחנת את עצמה, מתקנת טעויות ומשפרת את עצמה.

תורת ישראל והיותה נראית וידועה לכל הגויים, היא גם וידוי של אבות אבותינו על חטאיהם קבל הגויים כולם עד עצם היום הזה, העובדה שעם ישראל לא מתבייש בתורתו והמוזכר והנזכר בה אודות אבותיהם ידועים לכל הגויים כולם גם בעת הזאת, שמה את ישראל גם בדור הזה כערומים ולא התבוששו.

לזכות ישראל יאמר.

וצדקתו עומדת לעד.

ראשית תורתנו, מלמדת אותנו תחילה, את כח מעשיו של בורא עולם.

כֹּ֣חַ מַ֭עֲשָׂיו הִגִּ֣יד לְעַמּ֑וֹ לָתֵ֥ת לָ֝הֶ֗ם נַחֲלַ֥ת גּוֹיִֽם: מזמור עשתי עשר ומאה.

מתוך המקום שאנו למדים תחילה מי נתן לנו את התורה ומי ציוה לישראל את נחלת כנען,

יש להבין מי הקובע מי יהיה מי ומי יקבל מה.

מתוקף ההבנה שתורתנו היא תורת בורא עולם, כך אנו קוראים ולומדים מהתורה שהורדה על ידי משה ונביאנו אחריו שזאת תורה לעולם מתוקף היותה תורה עם חוקה ומשפט כפי שציווה בורא עולם לעולם:

הוֹד-וְהָדָ֥ר פָּֽעֳל֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד: מזמור עשתי עשר ומאה.

כולל ההבטחה ללוי ואהרן, כולל הבטחה ליהודה ודוד.

מַעֲשֵׂ֣י יָ֭דָיו אֱמֶ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט נֶ֝אֱמָנִ֗ים כָּל-פִּקּוּדָֽיו:

סְמוּכִ֣ים לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם עֲ֝שׂוּיִ֗ם בֶּאֱמֶ֥ת וְיָשָֽׁר: מזמור עשתי עשר ומאה.

בבריאה שלעצמה ניתן ללמוד שיש חוק ומשפט וסדר קבוע, כפי שקבע בורא עולם, השמש כחוק מועדי שנה, הירח כחוק מועדי חודש ויום, עונות היום , בוקר צהרים ערב לילה, ועונות השנה. לצורך הענין גם שרשרת המזון היא חוק ומשפט.

וגם הם לעולם:

וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ: וַיָּרַח יְהֹוָה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ: בראשית.

(אגב, נח העלה עולות על המזבח, הרבה לפני שהיה בית מקדש).

זה חוק:

כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ:

ויתן להם בעבור- לימודי תהלים.

וַיּוֹצִ֣א עַמּ֣וֹ בְשָׂשׂ֑וֹן בְּ֝רִנָּ֗ה אֶת-בְּחִירָֽיו:

וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם אַרְצ֣וֹת גּוֹיִ֑ם וַעֲמַ֖ל לְאֻמִּ֣ים יִירָֽשׁוּ:

בַּעֲב֤וּר | יִשְׁמְר֣וּ חֻ֭קָּיו וְתוֹרֹתָ֥יו יִנְצֹ֗רוּ הַֽלְלוּיָֽהּ: מזמור חמישה ומאה.

וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם

בַּעֲב֤וּר

זה כמו שאתה נדרש לשלם בעבור נכס שאתה קונה.

ואם אתה לא משלם, הנכס לא שלך.

מתוקף החוק הזה, אפשר ללמוד, שהארץ לא של ישראל בטאבו:

וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ: ויקרא.

זה כמו אדם ששוכר בית לא יכול למכור את הבית.

גם השוכר חייב להחזיר בתום תקופת השכירות את הנכס.

ונחזור למזמור:

בַּעֲב֤וּר | יִשְׁמְר֣וּ חֻ֭קָּיו וְתוֹרֹתָ֥יו יִנְצֹ֗רוּ הַֽלְלוּיָֽהּ:

המנהיגים שלכם, הנבחרים שלכם, מקיימים חטאים בירושלים שהדין שלהם הוא גרוש מישראל.

וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא: וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת ישְׁבֶיהָ: וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם: כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ: וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא.

מנהיגים אלה מהמפלגות של לפיד וגנץ מקיימים תועבות אלה בירושלים:

וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא:

שהדין שלהם:

אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת ישְׁבֶיהָ:

וזאת כדי:

 וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם:

יגיד יאיר לפיד וגנץ ומרב מיכאלי, שהדבר בבחירת העם, ברצון העם.

גם שאול אמר אותו הדבר:

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל אֹתִי שָׁלַח יְהוָה לִמְשָׁחֳךָ לְמֶלֶךְ עַל עַמּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי יְהוָה: כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם: עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר:

וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרָיִם: וַיִּתְפֹּשׂ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חָי וְאֶת כָּל הָעָם הֶחֱרִים לְפִי חָרֶב:

וַיִּתְפֹּשׂ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חָי וְאֶת כָּל הָעָם הֶחֱרִים לְפִי חָרֶב: וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ:

יְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל לֵאמֹר: נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ כִּי שָׁב מֵאַחֲרַי וְאֶת דְּבָרַי לֹא הֵקִים וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל וַיִּזְעַק אֶל יְהוָה כָּל הַלָּיְלָה:

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל: וַיִּשְׁלָחֲךָ יְהוָה בְּדָרֶךְ וַיֹּאמֶר לֵךְ וְהַחֲרַמְתָּה אֶת הַחַטָּאִים אֶת עֲמָלֵק וְנִלְחַמְתָּ בוֹ עַד כַּלּוֹתָם אֹתָם: וְלָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה וַתַּעַט אֶל הַשָּׁלָל וַתַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה:

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְהוָה וָאָבִיא אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וְאֶת עֲמָלֵק הֶחֱרַמְתִּי: וַיִּקַּח הָעָם מֵהַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר רֵאשִׁית הַחֵרֶם לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּגִּלְגָּל:

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַר יְהוָה וַיִּמְאָסְךָ יְהוָה מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל: וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע: וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע יְהוָה אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ:

למרות שהחטא נעשה ברצון העם, מלכות שאול הורדה , גם במשמעות שבנו לא ישב על כיסא המלכות אחריו.

יאיר לפיד וגנץ ובנט מחטיאים את העם כשאנשיהם הם אנשים חוטאים.

הראש, המלך לא הומו, אך אנשיו, הצוות שלו שמנהיג עימו את ישראל הוא תועבה והדבר מחטיא את ישראל.

ברור לי ולכם שעם ישראל בוחר במפלגתו של לפיד, הוא בוחר בלפיד.

למרות שהעם יודע שללפיד יש הומו במפלגה, העם לא בוחר בהומו, אם ההומו היה מקים מפלגה משלו העם לא היה בוחר בו כיחידה עצמאית.

לרוב המפלגות יש הומו, גם לגנץ , גם לביבי, גם ללפיד וגם בנט התעקש לגייס הומואים וגם דרעי קיבל את אונה כשר משפטים , לא משנה מה העם בוחר, יש שמה הומו.

זה כמו מלכוד 22 מה שאתה בוחר הוא טמא ומקבל טמא.

אני לא יודעת אם יאיר לפיד מחטיא את העם בחטאיו.

אני מודעת לעובדה שיאיר לפיד יכול להתווכח ולטעון בא מלוכלך מראש והעם ידע, זה לא כמו מלך שבא נקי והתלכלך ומשכך לכלך.

אם יאיר לפיד יתווכח עימי את הויכוח הזה, הוא יאמר שהוא מבקש להקים שואה לישראל.

אם יאיר לפיד לא למד תורה ולא הבין, האם כשהבין, יתקן טעותו ממקום של יראת שמיים ואהבת ישראל וייתן הוראה להוציא ההומואים מירושלים ומכס המחוקקים בישראל, בדיוק כמו שידע בנט לתת הוראה מהקבינט לשלוח חיילים לתקוף במנהרות.

.

בריתות בין מנהיגים ועמים.

צריך לחשוב מדוע בחרו מנהיגכם להחטיא את ישראל בחטא של הפרת ברית.

בהפרת ההסכם הזאת בנו גנץ ולפיד את האישור למצרים להפר ברית שלום.

אני טוענת שלא ישר ולא הגון לדרוש מפרס לפרק את הנשק הגרעיני ולא לדרוש את אותו הדבר מישראל.

אם מנהיגי ישראל דורשים שפרס תפרק את הנשק הגרעיני, הם צריכים להתחייב לפרק את הנשק הגרעיני בישראל.

ובדרך הזאת להסיר את התכנות מלחמה בעלת אופי של השמדת המונים מן האזור הזה.

שמעון פרס בנה את הרצון של הפרסים בנשק גרעיני.

זה כמו שהאויב שלך קונה  F-16 ואתה קונה F-19 כדי לשמר יתרון על האויב שלך.

נאה דורש, נאה מקיים.

אם תבוא הצעה כזאת מישראל, אני בטוחה שהאיראנים יענו להצעה כזאת ויש התכנות שהדבר גם יוביל להסכם שלום עם פרס בהמשך.

צריך לבקש מבן סלמן להציע את ההצעה המגשרת לשלום הזאת.

.

בעניין הגינות, ומבחינת איפה ישראל חוטא או לא חוטא, ומשכך ידיעה על חטא ותיקונו,

האשכנזים דורשים מהפולנים והגרמנים פיצוי בעבור הנדל"ן שהם נאלצו לפנות אותו וקיבלו.

האם השלטונות בישראל שילמו כסף בעבור גירוש הערבים מהאדמות שהם ישבו עליהן לאחר גירושם.

האשכנזים בעת הזאת דורשים זכות שיבה לגרמניא בזכות אבותיהם שהיו תושבים בגרמניא וגורשו ממנה או נאלצו לברוח ממנה.

בדרישה זאת של האשכנזים מחוייבים האשכנזים (גנץ, לפיד, ליברמן, מירב מיכאלי, הורוביץ', בנט, גדעון סער, סמוטריץ', הרצוג) לאפשר את זכות השיבה של הפלסטינאים.

.

וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים: וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלֹּנוּ כָל הָעֵדָה עַל הַנְּשִׂיאִים: וַיֹּאמְרוּ כָל הַנְּשִׂיאִים אֶל כָּל הָעֵדָה אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם: זֹאת נַעֲשֶׂה לָהֶם וְהַחֲיֵה אוֹתָם וְלֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף עַל הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַנְּשִׂיאִים יִחְיוּ וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְכָל הָעֵדָה כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ לָהֶם הַנְּשִׂיאִים: יהושע.

וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יְהוָה  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים:  וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה כִּי אִם מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה: שמואל.

הנשיאים בעת יהושע עשו ברית עם ישראל שבימי שאול, שאול הפר את הברית עימם.

מתוך המקום הזה תבינו את החטא של הפרת הסכם הפסקת אש עם הג'יהאד בסיוע המצרים.

הדין על חטא זה:

וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים:

אני לא יודעת אם גנץ נשבע בעת הסכם הפסקת האש.

אם נשבע, זה הדין.

שנות רעב עד פתרון הבעיה, עד ריצוי הג'יהד כרצון הג'יהאד..

כבקשתם.

במקרה הגבעונים הם דרשו את הוקעת בית שאול.

וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעֹנִים אֵין (לי) לָנוּ כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ וְאֵין לָנוּ אִישׁ לְהָמִית בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר מָה אַתֶּם אֹמְרִים אֶעֱשֶׂה לָכֶם: וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל:  (ינתן) יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַיהוָה בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר יְהוָה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲנִי אֶתֵּן: וַיַּחְמֹל הַמֶּלֶךְ עַל מְפִי בֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל עַל שְׁבֻעַת יְהוָה אֲשֶׁר בֵּינֹתָם בֵּין דָּוִד וּבֵין יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל: וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִבֹשֶׁת וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי: וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי יְהוָה וַיִּפְּלוּ (שבעתים) שְׁבַעְתָּם יָחַד (והם) וְהֵמָּה הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים (תחלת) בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים: שמואל.

לא בטוח שהריגת בני אשה ששמה מיכל וששם אביה שאול ירצה את הג'יהאד.

לא בטוח שזה רצון הג'יהד שתהרוג חמישה ילדים בני מיכל בת שאול.

או בני אשה ושמה רצפה:

וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה לָיְלָה: שמואל.

(שימו לב שהוא לא הרג את רצפה ומיכל, הוא הרג את בניהם).

ומה לג'יהאד  ולבני מיכל ורצפה (בנות שבט בנימין) בדור הזה.

מה יועיל להם הדבר.

בכל מקרה גנץ ולפיד העליבו את המצרים שעזרו להגיע להסכם הפסקת אש.

יש מצב שהדבר יגרור לדרישת העם המצרי להפר הסכם שלום עם ישראל.

להזכירכם העם המצרי לאורך כל הדרך, היה נאמן לשבועת הנשיא סאדאת.

בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה: וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: מלכים.

מנהיג נבחר שחוטא, מחטיא את בוחריו, להזכירכם עם ישראל בחר במלך בעת שמואל.

צריך לחשוב מדוע בחרו מנהיגכם להחטיא את ישראל בחטא של הפרת ברית.

בהפרת ההסכם הזאת בנו גנץ ולפיד את האישור למצרים להפר ברית שלום.

הצדקת עני.

היו הרבה בחורים שלנו שהגיעו למוסדות לעברייני נוער ולא הקלו בעונשם וזאת למרות מצבם הסוציו-אקונומי. וזאת למרות שיש להצדיק עניים שפשעו.

בתהלים כתוב, שפטו דל ויתום, עני ורש הצדיקו.

בישראל יש הרבה עניים ויתומים שנפלו לפשע, למעשה גניבה.

אני לא זוכרת שמישהו מהשופטים הצדיק עני בשפיטתו.

את אלה הצדיקו:

"מסתמן: עסקה לנערים שהואשמו באונס ילדה
11 נערים מאזור המרכז, שהואשמו בביצוע עבירות מין קשות בבת 12, קרובים לחתום על הסדר טיעון מקל. עורכת הדין שלה דורשת פיצוי מקסימלי: "היא תשלם מחיר נפשי וכלכלי כבד בעוד הם ימשיכו בחייהם". בפרקליטות תומכים בדרישה שהואשמו בתחילת 2014 בביצוע אונס, מעשי סדום, מעשים מגונים בכוח, פגיעה בפרטיות ועוד, קרובים לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון פתוח שבמסגרתו התקבלו טיעוני הסנגורים להקל בעונשם בשל גילם הצעיר ומצבם הסוציו-אקונומי. בנוסף עורכת דינה של הילדה דורשת פיצויים בגובה 2.8 מיליון שקלים ובפרקליטות תומכים בפיצוי גבוה. בפרקליטות אמרו: "איננו מתייחסים להסדרי טיעון לפני הצגתם בבית המשפט". עסקת הטיעון תיחתם ככל הנראה בשל קשיים בראיות. " ynet
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4566343,00.html

פה אפשר לראות שאפשר לקנות הצדקה בכסף.

כנראה שמצבם הסוציואקונומי טוב אם מסוגלים לשלם פיצויים בסך 2.8 מליון שקל..

היו הרבה בחורים שלנו שהגיעו למוסדות לעברייני נוער ולא הקלו בעונשם וזאת למרות מצבם הסוציו-אקונומי.

.

נקמה בריבעים ושילשים- לימודים מספר מלכים- עדכון.

זה כמו שגנב גונב מליארד שקל והוא מת.

ומוריש את הכסף לבנו.

הבן נושא בחטאי אביו.

החטא בידיו.

מה יעשה הבן.

פה גם מתקיים מבחן האמונה:

בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְיוֹאָשׁ בֶּן יוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה: בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ (יהועדין) יְהוֹעַדָּן מִן יְרוּשָׁלִָם: וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה רַק לֹא כְּדָוִד אָבִיו כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יוֹאָשׁ אָבִיו עָשָׂה: רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ וַיַּךְ אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו: וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִם אִישׁ בְּחֶטְאוֹ (ימות) יוּמָת: הוּא הִכָּה אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא (המלח) מֶלַח עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְתָפַשׂ אֶת הַסֶּלַע בַּמִּלְחָמָה וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ יָקְתְאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה: פרשת- אמציהו:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה: פרשת- אמציהו:

חזקה הממלכה בידיו, במובן שהוא השיג שליטה מלאה על יהודה ומפה אמציה החל לחזק במובן של חיסול אויבי אביו מקרה דוד ויהונתן מלמד אותנו על היום שאחרי כניסה של מלך לכס המלך מבחינת חיזוק הממלכה בידיו גם על ידי חיסול אויבים מהמלוכה הקודמת באם היתה אויבות או עוינות בין בית המלוכה הקודם לבית המלוכה החדש:

וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן אֶל דָּוִד יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי אֶחְקֹר אֶת אָבִי כָּעֵת מָחָר הַשְּׁלִשִׁית וְהִנֵּה טוֹב אֶל דָּוִד וְלֹא אָז אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ וְגָלִיתִי אֶת אָזְנֶךָ: כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִיהוֹנָתָן וְכֹה יֹסִיף כִּי יֵיטִב אֶל אָבִי אֶת הָרָעָה עָלֶיךָ וְגָלִיתִי אֶת אָזְנֶךָ וְשִׁלַּחְתִּיךָ וְהָלַכְתָּ לְשָׁלוֹם וִיהִי יְהוָה עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אָבִי: וְלֹא אִם עוֹדֶנִּי חָי וְלֹא תַעֲשֶׂה עִמָּדִי חֶסֶד יְהוָה וְלֹא אָמוּת: וְלֹא תַכְרִת אֶת חַסְדְּךָ מֵעִם בֵּיתִי עַד עוֹלָם וְלֹא בְּהַכְרִת יְהוָה אֶת אֹיְבֵי דָוִד אִישׁ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן עִם בֵּית דָּוִד וּבִקֵּשׁ יְהוָה מִיַּד אֹיְבֵי דָוִד: שמואל.

וַיַּךְ אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו: פרשת- אמציהו:

יהונתן שהיה בן שאול שהיה אויב של דוד ביקש והבטיח עצמו ואת בני ביתו ביום שאחרי אביו..

וְלֹא תַכְרִת אֶת חַסְדְּךָ מֵעִם בֵּיתִי עַד עוֹלָם וְלֹא בְּהַכְרִת יְהוָה אֶת אֹיְבֵי דָוִד אִישׁ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן עִם בֵּית דָּוִד וּבִקֵּשׁ יְהוָה מִיַּד אֹיְבֵי דָוִד: שמואל.

לכת יהונתן עם דוד נגד אביו, הוציא אותו מחטא אביו ומהמקום הזה ביקש יהונתן לא לשאת בחטא אביו לאחר מות אביו ועליית דוד לכס המלוכה ומשכך לא למות בחטאי אביו.

וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית  כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִם אִישׁ בְּחֶטְאוֹ (ימות) יוּמָת: פרשת- אמציהו:

גם בן שלמה לא מת על חטאי אביו, מיד בנו נקרעה מלכותו, אך בן שלמה,להבדיל מיהונתן שלא עשה כחטאי אביו, יורשו של שלמה, חטא בעצמו כחיטאי אביו:

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לִשְׁלֹמֹ֗ה יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר הָֽיְתָהזֹּ֣את עִמָּ֔ךְ וְלֹ֤א שָׁמַ֙רְתָּ֙ בְּרִיתִ֣י וְחֻקֹּתַ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי עָלֶ֑יךָ קָרֹ֨עַ אֶקְרַ֤ע אֶתהַמַּמְלָכָה֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וּנְתַתִּ֖יהָ לְעַבְדֶּֽךָ:  אַךְבְּיָמֶ֙יךָ֙ לֹ֣א אֶעֱשֶׂ֔נָּה לְמַ֖עַן דָּוִ֣ד אָבִ֑יךָ מִיַּ֥ד בִּנְךָ֖ אֶקְרָעֶֽנָּהמלכים- מלכות שלמה:

וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וְיָֽרָבְעָ֖ם יָצָ֣א מִירוּשָׁלִָ֑ם וַיִּמְצָ֣א אֹת֡וֹ אֲחִיָּה֩ הַשִּׁילֹנִ֨י הַנָּבִ֜יא בַּדֶּ֗רֶךְ וְה֤וּא מִתְכַּסֶּה֙ בְּשַׂלְמָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וּשְׁנֵיהֶ֥ם לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה:  וַיִּתְפֹּ֣שׂ אֲחִיָּ֔ה בַּשַּׂלְמָ֥ה הַחֲדָשָׁ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָלָ֑יו וַיִּ֨קְרָעֶ֔הָ שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר קְרָעִֽים:  וַיֹּ֙אמֶר֙ לְיָֽרָבְעָ֔ם קַחלְךָ֖ עֲשָׂרָ֣ה קְרָעִ֑ים כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֨י קֹרֵ֤עַ אֶתהַמַּמְלָכָה֙ מִיַּ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה וְנָתַתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת עֲשָׂרָ֥ה הַשְּׁבָטִֽים:  וְהַשֵּׁ֥בֶט הָאֶחָ֖ד יִֽהְיֶהלּ֑וֹ לְמַ֣עַן עַבְדִּ֣י דָוִ֗ד וּלְמַ֙עַן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתִּי בָ֔הּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: מלכים- מלכות שלמה:

וַיֵּ֥לֶךְ רְחַבְעָ֖ם שְׁכֶ֑ם כִּ֥י שְׁכֶ֛ם בָּ֥א כָליִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִ֥יךְ אֹתֽוֹ: מלכים- מלכות שלמה:

וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ יָרָבְעָ֣ם בֶּןנְבָ֗ט וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ בְמִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֔ח מִפְּנֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב יָרָבְעָ֖ם בְּמִצְרָֽיִםוַֽיִּשְׁלְחוּ֙ וַיִּקְרְאוּל֔וֹ (ויבאווַיָּבֹ֥א יָרָבְעָ֖ם וְכָלקְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶלרְחַבְעָ֖ם לֵאמֹֽר: מלכים- מלכות שלמה:

אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶתעֻלֵּ֑נוּ וְאַתָּ֡ה עַתָּ֣ה הָקֵל֩ מֵעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁרנָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּוַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לְכ֥וּ עֹ֛ד שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וְשׁ֣וּבוּ אֵלָ֑י וַיֵּלְכ֖וּ הָעָֽם: מלכים- מלכות שלמה:  

וַיִּוָּעַ֞ץ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶתהַזְּקֵנִים֙ אֲשֶׁרהָי֣וּ עֹמְדִ֗ים אֶתפְּנֵי֙ שְׁלֹמֹ֣ה אָבִ֔יו בִּֽהְיֹת֥וֹ חַ֖י לֵאמֹ֑ר אֵ֚יךְ אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים לְהָשִׁ֥יב אֶתהָֽעָםהַזֶּ֖ה דָּבָֽר:  (וידברוַיְדַבְּרוּ֙ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִםהַ֠יּוֹם תִּֽהְיֶהעֶ֜בֶד לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וַֽעֲבַדְתָּ֔ם וַעֲנִיתָ֕ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵיהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כָּלהַיָּמִֽים: מלכים- מלכות שלמה:

וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶתעֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר יְעָצֻ֑הוּ וַיִּוָּעַ֗ץ אֶתהַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר גָּדְל֣וּ אִתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָעֹמְדִ֖ים לְפָנָֽיו:  וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם מָ֚ה אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים וְנָשִׁ֥יב דָּבָ֖ר אֶתהָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֨ר דִּבְּר֤וּ אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר הָקֵל֙ מִןהָעֹ֔ל אֲשֶׁרנָתַ֥ן אָבִ֖יךָ עָלֵֽינוּ: מלכים- מלכות שלמה:

וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֮ לֵאמֹר֒ כֹּֽהתֹאמַ֣ר לָעָ֣ם הַזֶּ֡ה אֲשֶׁר֩ דִּבְּר֨וּ אֵלֶ֜יךָ לֵאמֹ֗ר אָבִ֙יךָ֙ הִכְבִּ֣יד אֶתעֻלֵּ֔נוּ וְאַתָּ֖ה הָקֵ֣ל מֵעָלֵ֑ינוּ כֹּ֚ה תְּדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם קָֽטָנִּ֥י עָבָ֖ה מִמָּתְנֵ֥י אָבִֽי:  וְעַתָּ֗ה אָבִי֙ הֶעְמִ֤יס עֲלֵיכֶם֙ עֹ֣ל כָּבֵ֔ד וַאֲנִ֖י אוֹסִ֣יף עַֽלעֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּעַקְרַבִּֽים: מלכים- מלכות שלמה:

(ויבווַיָּב֨וֹא יָרָבְעָ֧ם וְכָלהָעָ֛ם אֶלרְחַבְעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר שׁ֥וּבוּ אֵלַ֖י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִֽׁי: מלכים- מלכות שלמה:

וַיַּ֧עַן הַמֶּ֛לֶךְ אֶתהָעָ֖ם קָשָׁ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶתעֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְעָצֻֽהוּ:  וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כַּעֲצַ֤ת הַיְלָדִים֙ לֵאמֹ֔ר אָבִי֙ הִכְבִּ֣יד אֶֽתעֻלְּכֶ֔ם וַאֲנִ֖י אֹסִ֣יף עַֽלעֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּעַקְרַבִּֽים: מלכים- מלכות שלמה:

וְלֹֽאשָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֶלהָעָ֑ם כִּֽיהָיְתָ֤ה סִבָּה֙ מֵעִ֣ם יְהוָ֔ה לְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶתדְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ בְּיַד֙ אֲחִיָּ֣ה הַשִּׁילֹנִ֔י אֶליָרָבְעָ֖ם בֶּןנְבָֽט: מלכים- מלכות רחבעם וירבעם:

וַיַּ֧עַן הַמֶּ֛לֶךְ אֶתהָעָ֖ם קָשָׁ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶתעֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְעָצֻֽהוּ:  וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כַּעֲצַ֤ת הַיְלָדִים֙ לֵאמֹ֔ר אָבִי֙ הִכְבִּ֣יד אֶֽתעֻלְּכֶ֔ם וַאֲנִ֖י אֹסִ֣יף עַֽלעֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּעַקְרַבִּֽים: מלכים- מלכות שלמה:

וְלֹֽאשָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֶלהָעָ֑ם כִּֽיהָיְתָ֤ה סִבָּה֙ מֵעִ֣ם יְהוָ֔ה לְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶתדְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ בְּיַד֙ אֲחִיָּ֣ה הַשִּׁילֹנִ֔י אֶליָרָבְעָ֖ם בֶּןנְבָֽט: מלכים- מלכות שלמה:

זאת אומרת שרק לאחר שחטא בן שלמה בעצמו נקרעה מלכות שלמה מידו.

בידיו היו חטאי אביו.

אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּעַקְרַבִּֽים: מלכים- מלכות שלמה:

זה כמו שגנב גונב מליארד שקל והוא מת.

ומוריש את הכסף לבנו.

הבן נושא בחטאי אביו.

החטא בידיו.

וַיֵּרֶד יְהוָֹה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָֹה: וַיַּעֲבֹר יְהוָֹה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהוָֹה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ: שמות.

עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים: שמות.

ובהמשך על הנכדים.

וְעַל בְּנֵי בָנִים: שמות.

כמו עוון האמורי בימי אברהם שעוונו לא היה שלם בעת שיעקב, ישראל, שבו לפה אחרי יציאת מצרים.

הדין במקרה זה הוחל על זרעו בדור של משך ישראל לאחר יציאת מצרים.

וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל:וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה:וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה: בראשית.

הסיפור ידוע מראש.

לימודי תהלים- אל תשגני ממצוותיך.

הדור הרביעי ששב הנה בחר להסיר את חטאי אבותיו מעליו.

ומשכך חטאיו של אבותיו לא היו עליו, אבותיו של הדור הרביעי לא שבו הנה, הם נשאו בעוונם.

על המשל הזה:

זה כמו שגנב גונב מליארד שקל והוא מת.

ומוריש את הכסף לבנו.

הבן נושא בחטאי אביו.

החטא בידיו.

מה יעשה הבן.

פה גם מתקיים מבחן האמונה:

יַעֲלֹ֣ז שָׂ֭דַי וְכָל-אֲשֶׁר-בּ֑וֹ אָ֥ז יְ֝רַנְּנ֗וּ כָּל-עֲצֵי-יָֽעַר:

לִפְנֵ֤י יְהוָ֨ה | כִּ֬י בָ֗א כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט-תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בֶּאֱמוּנָתֽוֹ: מזמור שישה ותשעים.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָֽד:  וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָֽבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶֽךָ: דברים.

לקרוא עוד:

ספר מלכים- פרשת לְמַ֙עַן֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וּלְמַ֥עַן יְרוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרְתִּי .

מלכים- ספר ראשון- מלכות רחבעם וירבעם- פרשת כִּֽי–הָיְתָ֤ה סִבָּה֙ מֵעִ֣ם יְהוָ֔ה

לימודי תהלים- מזמור שישה ותשעים. .

.