מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨ | יְהוָ֡ה מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮ (וצפינך) וּֽצְפוּנְךָ֮ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם: מִזְמ֗וֹר שבעה עשר.וּֽצְפוּנְךָ֮תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥םמצפוניך תמולא בטנם: צְפוּנְךָ֮ישבעו: יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑יםואת הנותר: וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם:לְעוֹלְלֵיהֶֽם:ביאור:וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ: שמות.וּֽצְפוּנְךָ֮**וְשֵׁשׁ שָׁנִיםתִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ:יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑יםוְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם:וְהַשְּׁבִיעִית:**תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּלמעלליהם: לְעוֹלְלֵיהֶֽם:וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה** צופן שבע- שש ועוד אחד\ת שש שנים ושנה אחת לשמיטה, שישה ימים ויום אחד לשבת: וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר: שמות. מעגל שבע: שש שנים תפיק אתה מהאדמה לשובע שלך, ואכלת ושבעת: ואת השנה השביעית הותרת, תניח לאדמה וזאת כמעשר כתרומה למען: וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה וגם בחוק השבת, שש שנים העובד ישרת אותך וביום השביעי ינוח, גם החיה המשרתת אותך – תנוח. אותו הדבר עם חוק העבד: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶֽם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַֽעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַֽחָפְשִׁי חִנָּֽם: שמות. גם בחוק השבת וגם בחוק העבד יש מן השמיטה, שאתה מניח לעובד לשבות ביום הזה אין יצור, אין עבודת אדמה, אותו דבר עם חוק העבד שמונח לעבד לצאת לחופשי, הפקת ממנו שש שנים בשנה השביעית אתה מניח לו כשומט. וזאת שציווי בורא עולם שברא ארץ שממנה אתה אוכל ושובע. ** גם ישבעו וגם שביעית הם משורש המילה- ש.ב.ע. |
.
