גיברת אור כשדים.

גֹּאֲלֵנוּ, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ–קְדוֹשׁ, יִשְׂרָאֵל. שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ, בַּת-כַּשְׂדִּים:  כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ-לָךְ, גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת. קָצַפְתִּי עַל-עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי, וָאֶתְּנֵם, בְּיָדֵךְ; לֹא-שַׂמְתְּ לָהֶם, רַחֲמִים–עַל-זָקֵן, הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד. וַתֹּאמְרִי, לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבָרֶת–עַד לֹא-שַׂמְתְּ אֵלֶּה עַל-לִבֵּךְ, לֹא זָכַרְתְּ אַחֲרִיתָהּ.

ישעיהו.

 

שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ, בַּת-כַּשְׂדִּים:  כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ-לָךְ, גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת.

 

“נולד כאליעזר יצחק פֶּרלמןכתיב יידי: פערלמאַן). ב-7 בינואר 1858 (תרי”ח) בעיירה לוז’קי‏[1] שבפלך וילנה, ב”תחום המושב” היהודי של האימפריה הרוסית (היום במחוז ויטבסק שבבלארוס). הוריו, יהודה-לייב וצפורה פרלמן, קיימו בית חרדיחסידי. בהיותו בן חמש התייתם מאביו, ונשלח על ידי אמו ללמוד ב”חדר“.

באפריל 1879[4] פרסם מאמר פוליטי ראשון, “שאלה נכבדה“,‏[5] בירחון “השחר“, ובו טען שתקומת עם ישראל תהיה בארץ ישראל ובשפה העברית, משום שאין לאום ללא שפה משותפת.

בשנת 1884 ייסד את העיתונים “מבשרת ציון” ו”הצבי” שאותם הוא גם ערך, בקנאותו ללשון עברית.

דמותו של בן-יהודה עמדה בכל חייו במוקד ויכוחים קשים. מתנגדיו השמיצו אותו השמצות קשות, הטרידו אותו והעלילו עליו עלילות שווא שהביאו אף למאסרו בידי השלטונות העות’מאניים. לחברת “שפה ברורה” שהקים קראו “שפה ארורה”. אחת הטענות נגדו הייתה שהוא יצר מילים שיש בהם זילזול בעניינים המקודשים ליהדות הדתית.” וויקיפדיא.

ומה אני אומרת, אדם שלמד תורה והוא יהודי, לא היה מכניס את המילה גיברת לשפה העברית.

המילה גיברת מוזכרת פעם אחת בתורה- הגיברת מאור כשדים.. שדים אתם יודעים..

וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם, וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם–    לַשֵּׁדִים.
וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי, דַּם-בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם–    אֲשֶׁר זִבְּחוּ, לַעֲצַבֵּי כְנָעַן;

שבזי.

 

 

28.6.2015.

משיחה דוס  (צריך לבדוק את ניגוןארבע בבות שחיבר אביו או סבו של מלובביץ’ שם יש הרבה את המילים (yama yamama yama hey(lel) הוא לימד אותי שהמילה גברתה היא המילה בה התיחסה הגר לשרה:

וַיָּבֹא אֶל-הָגָר, וַתַּהַר; וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ.

המילה גבירתה מוזכרת  גם כהתיחסות של שפחה אל יד גבירתה בתהילים. האדם שקורא לאשה גברתי – מיחס לעצמו עבדות, ישמעאלות (מהסוג של ישמעאל בן הגר, יש גם ישמעאל יהודי בתורה) וגם חטא.  כי אנחנו מבקשים מיהוה שיחננו בהמשלה של שפחה לעיני גבירתה. היהודים כפי שכתוב בתהלים מיחסים את עבדותם ליהוה ככתוב-

הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים, אֶל-יַד אֲדוֹנֵיהֶם– כְּעֵינֵי שִׁפְחָה, אֶל-יַד גְּבִרְתָּהּ: כֵּן עֵינֵינוּ, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ– עַד, שֶׁיְּחָנֵּנוּ. תהלים.

בתורה לא קוראים לשרה גברת. שרה לא היתה גברת, ההתיחסות של הגר לשרה כגבירתה מתוך מקום שהיא פחדה משרה, לא אומר ששרה הייתה גברת.

המלה גברת שלעצמה המוזכרת פעם אחת מיוחסת לגברת כשדים. וגם פה מתוך מקום שקראו לה גברת,  לא כי היא הייתה גברת- שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ, בַּת-כַּשְׂדִּים:  כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ-לָךְ, גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת. קראו לה- גברת ממלכות.

המלה גברת מיוחסת לגברת כשדים- מתוך מקום של התנשאות, גאווה. אותו חטא גאווה של היילל בן שחר. אולי זאת הסיבה שהאשכנזים קראו ליהודים שווערצע חייעז.. ואתם יודעים.. לא רק קראו, גם עשו..

בצל 32

כך שיש לי כבר שלושה טעמים להתנגד למילה גברת ושמות הפועל שלה…

.

.

.

.

Copyright © 2021 . All rights reserved.