חורבן הבית.

אַל-תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם, כִּמְרִיבָה; כְּיוֹם מַסָּה, בַּמִּדְבָּר.
אֲשֶׁר נִסּוּנִי, אֲבוֹתֵיכֶם: בְּחָנוּנִי, גַּם-רָאוּ פָעֳלִי.
תהילים צה.

האומנם התיחסה הציונות הדתית אל התנועה הציונית כמנוף להרמת קרנה של היהדות בעולם וביחוד בארץ ישראל? או שהפכה את היהדות למנוף להרמת קרנה של הציונות עד שזו האחרונה הפכה ל “דת”, כשהתורה וחוקיה משתעבדים לה, ומשרתים אותה. בשאלה מרכזית זו עוסק הספר דת הציונות.
פולסא דה נורה. זהו מעשה שיעבוד התורה. חובר חברים מחוכם, הוא שיעבוד התורה.
קצת לפני חורבן ביית שני שיעבדו כוהני הדת עצמם לבעלי ההון של אותה תקופה. היום אנחנו יכולים לראות זאת בצורת פינטו והרנטגן. חטא גדול שהביא לחורבן בית שני. נקווה שבייתו של נוחי דנקנר וחבר מרעיו יחרב ולא בנין הבית של עם ישראל לאחר 2000 שנות גלות ואמרו אמן!

מוויקיפדיה:
קיטוב פנימי: החברה היהודית בארץ ישראל לקראת סוף תקופת הבית השני הייתה חברה מסוכסכת בינה לבין עצמה, ובינה לבין סביבותיה; חברה אשר איבדה את עצמאותה וסבלה מקיטוב חברתי וכלכלי חמור.
העם היהודי היה מפולג בין הצדוקים (בני המעמד העליון, האצולה, הכוהנים ובעלי הממון, שנהגו לפרש את המצוות הכתובות בתורה ככתבן), הפרושים (סיעה עממית שקיימה מצוות לפי פרשנות ה”תורה שבעל פה” שהועברה מדור לדור), האיסיים (שהאמינו בחיים של טוהר ופרישות), והיהודים הנצרנים (הנוצרים הראשונים). כת נוספת הייתה הסיקריים הקיצוניים, שהאמינו כי אין לקבל שלטונו של איש, אלא את שלטונו של האל; שיטתם הדתית של הסיקריים הייתה דומה לזו של הפרושים, מלבד שאיפתם הגדולה והפעילותם האקטיבית לחירות. כת אחרת, הקרובה במידה מסוימת לפרושים וכנראה שימשה מסד רעיוני לתפישות הסיקריים, נקראה בפי יוסף בן מתתיהו בשם “הפילוסופיה הרביעית”. “רביעית”, מכיוון שלצידה פעלו הצדוקים, הפרושים והאיסיים, ו”פילוסופית” משום הגותה המיוחדת. זו גיבשה עמדה קנאית לגבי שלטון האל, החירות והנכונות להקרבה עצמית למען מימוש רעיונותיה. החוקרים מניחים[דרוש מקור] שמלבד כתות אלו, המוזכרות אצל יוספוס, פעלו באותה תקופה עוד עשרות כתות. אל השסע הדתי נלווה גם שסע מעמדי עמוק, כאשר אנשי האצולה —ובני המלוכה סיגלו לעצמם, בהשפעת הרומאים, אורח חיים מושחת ונהנתני, עשירים ובעלי ממון שכרו לעצמם צבאות פרטיים, ומשרת הכהן הגדול הפכה לכלי משחק פוליטי בין משפחות יריבות, שהיה לעתים אלים ורצחני, והתנהל על גבו של העם הפשוט, שהמשיך לשלם תרומות ומעשרות.— וויקיפדיה.

מזכיר את ימיינו אנו, לא?
או שאולי יעשה נוחי וודו ? כמעשה גניבת עולמו הבא של מישהו אחר? דת הציונות גברותיי ורבותיי, דת הציונות.. הרבה כישופים.. או אולי יעשה נוחי כמעשה שרון יצחק תשובה (שית) ויעביר את חורבן בייתו לחוסכי הפנסיה התמימים? שהמבורגר יאיר לא טרח לבקש בטחונות בעבור הלוואות הללו, כי אותו אדם שהעביר את הפנסיות לניהולו לא קבע חוק שמחייב לבקש בטחונות כשם שחברת ביטוח אשראי בבעלותו של המבורגר יאיר דורשת בכל תוקף ערבות אישית. מישהו כנראה המליך מלכים בישראל מבלי שנדע זאת ואפשר להם לעשות במדינת ישראל ככל העולה על רוחם. אחרי 2000 שנות גלות, לא יפה לעשות ככה לעם ישראל.

יעקב אבינו הוא הדמות המקראית החשובה ביותר בתולדות העם היהודי. יעקב שבורא עולם שינה את שמו לישראל הוא למעשה אבי האומה שממנו נובע עם ישראל. לכן חשוב מאוד להבין את דמותו של יעקב ולהבין ממנה את ייעודיינו כעם. לשם כך צריך לבחון כמה מהארועים המרכזיים בחייו כלהלן:
1 ) רבקה, אימו של יעקב מניעה את יעקב להידמות לעשיו ועל ידי שהוא שם מכשול בעיני עיוור- אביו. אביו נותן לו את הברכה כשהוא חושב שהוא נתן לעשיו את הברכה.
2) יעקב מתאהב ברחל אבל לבן עושה לו מה שהוא עשה לאביו והפעם יעקב בתפקיד העיוור מתחתן עם לאה כשהוא חושב שהיא רחל.
3) מכירת בנו האהוב, בנה של רחל, יוסף, לישמעאלים. שלאחר מכן הוא שוב עיוור. הפעם בניו שופכים דם חיה על כותנתו של יוסף מה שגורם ליעקב להאמין שבנו מת. ומבכה את בנו.
4) אחיו של יוסף מובלים למצריים, לאותה ארץ אליה נמכר יוסף לעבד, אותה ארץ שתעביד אותם עבדות קשה מאוד.

יעקב הוא מריונטה. הוא עבד.המעשים שלו,המציאות שלו, ראיית המציאות שלו,הרגש שלו – נשלטים. וגם העונשים שלו מוכתבים מראש. וגם אחיו של יוסף עבדים לקנאה שלהם. אותה קנאה שהובילה אותם לעבדות קשה במצריים. אמנם יעקב קיבל את הברכה, אבל אין ספק שיעקב ובניו נענשו בעבור מעשיהם: גניבת הברכה, והקנאה שגרמה לבניו של יעקב למכור את יוסף לעבדות. אי אפשר להתעלם מעובדה זו.

יעקב היה סוג של עבד שצאצאיו נידונו לעבדות זאת אומרת שהתהליך שעוברים יעקב וילדיו ממצב עבדות לשחרור מעבדות הוא למעשה תהליך שבא ללמד את האדם להיות אדם חופשי. חשוב להבין שביום בו יעקב אבינו גנב את הברכה זה היה הרגע בו החל עם ישראל את התהליך של שחרור מעבדות, יעקב בעצם הגניבה ואופן הגניבה הפך לעבד ברוחו והוא וצאצאיו עברו דרך קשה מאוד מאז, כפי שאנחנו למדים. נאמר שהכל צפוי והרשות נתונה. אז מה אנחנו לומדים למעשה מיעקב אבינו ועם ישראל? יהיה לכם קשה לקבל את מה שאני אומרת, אור לגויים משמעותו לא להיות כמו יעקב. זה מהותו של התהליך שעבר יעקב אבינו. זה התהליך שעבר עם ישראל, רק כדי ללמוד את מהות חופש האדם, לא להיות כמו יעקב ובניו. זה האור לגויים. חופש האדם הוא מהותו של עם ישראל. לא רק החופש של עם ישראל אלא גם החופש של עמים אחרים שנאמר: זכור כי גר היית בארץ מצרים.
אני לא יודעת אם הקוראים פה מאמינים באלוהים. הספר מלאכי פרק ג’, הוא ספר חשוב. שם בורא עולם מורה לנו איך לנהל ארץ מבחינה של צדק חברתי, ולקראת הסוף הוא אומר שאם נעשה כך, יאשרו את עם ישראל בגויים. לאישור עם ישראל בגויים יש משמעות רבה אם בורא עולם בחר להתנסח בדרך שמסבירה שאישור בגויים הוא דבר משמעותי ביותר, שהוא סוג של תמורה טובה. אנו עוסקים עכשיו רבות בצדק חברתי ודווקא עכשיו הגויים נקטו בעמדה ברורה נגד בנימין נתניהו ודרכו ואישרו את הרשות הפלסטינאית בגויים. הם נהנים לחשוב שהעולם נגדיינו, כי הם משתמשים בכך כגורם מאחד כגורם שמביא לבחירתם. אבל אולי זה סימן מבורא עולם? כי עכשיו קיבלו הפלסטינאים תמורה טובה ואישרו אותם בגויים. בימים הללו הכל צפוי והרשות נתונה. אנחנו יודעים על כל המעשים שנעשו תחת השמש, אנחנו יודעים מה עבר עם ישראל כשעשה את מה שעשה.
אני תמיד אומרת שיש מזל גדול שלא רק הפלסטינאים עבדים, גם עם ישראל בעת הנוכחית עבד. הוא עבד משודרג אומנם, אבל עבד. כי אל משחרר עבדים יהוה.

Copyright © 2020 . All rights reserved.