יש CASE.

לנוכח ידיעתנו שיש אנשים שנדבקים במחלות בבתי החולים וזאת ללא קשר לנגיף הקורונה, אני טוענת שיש להחיל חקיקה לכל השנה שמבקרים ישימו מסכה בכניסה לבית החולים ועד ליציאה ממנו. הנהלת בתי החולים יכולים להחיל חקיקה זאת ללא צורך בחוק מדינה. אין אדם שיתנגד לדבר.

על אותו רעיון של שימת מעקה שלא יפול הנופל.

כ- חמשת אלפים בני אדם נדבקים במחלות זיהומיות בבית החולים בשנה. מעט פחות משליש מהנדבקים בקורונה בישראל. זאת מגפה בפני עצמה , יום יום, שעה שעה.

צריך לבדוק כמה מתים לאחר שנדבקו במחלה זיהומית בבתי החולים.

כדי להפעיל אנשים עם כח להחיל את הדבר יש לבדוק כמה מהם מתים עם שארים שחברת הביטוח מחוייבת להם מבחינת ביטוח לבטחון שארי המת או המתה. אם הדבר גורם לתמותה רבה עם מקרה בטוחי יש מצב שלהמבורגר תהיה התשוקה להחיל חוק כזה.

יש מצב שמוות מהדבקות במחלה בבית חולים הוא מקרה ביטוחי עצמו. אולי עורך/ת דין המתמחים בתביעות יצוגיות יכולים לעשות CASE מהענין..  את הביטוח של בית החולים לתבוע. רטרואקטיבית. על אותו משל של צוללי הקישון שנכנסו לשטח מורעל וחלו במחלת הסרטן. אולי גם עובדה זאת תזרז את הלוביסטים של חברות הביטוח לעשות מעשה.

עם קשר או בלי קשר.

בבתי החולים אין מצלמות בחדרים יש מצלמות בשטחים הכללים גם בסמוך לחדרים צריך לבדוק אם ממצלמות אלה ניתן לראות בתוך החדר אם דלת החדר פתוחה ואם כן לשנות מיקום המצלמות.

צריך לבדוק גם מי העין הצופה.

אם זאת חברת השמירה שעובדיה אינם עובדי מדינה וחברת השמירה אינה מוסד מדינה, צריך לחשוב שוב על הדבר.

אגב, כנראה לנוכח ההקלות השומר בכניסה לבית החולים כבר יומיים או יותר לא מבקש לשים מסכה מאלה שלא באו. מסכה הם נהגו לעשות לפני, הדבר גורם לחשוב ששימת מסכה היא לבחירת המבקרים, אני נכנסתי ללא מסכה היום, לא היה אדם שביקש ממני לשים מסכה בכניסה ולא היה אדם שמנע ממני לשים מסכה.

גם במחלקות שאין להן קשר לקורונה יש מבקרים  שלא שמים מסכות בחדרים וגם בפינות הישיבה בתוך הבנין ומחוץ לבנין. אין הקפדה בדבר, בסוף ביקורי בבית החולים נעניתי ללא כל התנגדות לעובדת בית החולים לשים מסכה. אגב גם בהרבה מהחנויות הגדולת והקטנות אין הקפדה מלאה.

יש CASE- חלק שני.