צריכה- צמיחה- אשראי.

“צמיחה בקצב נמוך של 0.3% ברבעון לא נראתה במקומותינו בעתות של שגרה זה תקופה ארוכה, והיא סדקה את חומת תחושת החסינות הכלכלית של המשק המקומי.” גלובס 19.8.2015.

“אחד הגורמים להאטה הוא היצוא. החולשה ביצוא המקומי אינה מפתיעה, והיא פועל יוצא של שילוב הרסני בין צמיחה איטית בסחר הגלובלי, עוצמת השקל לעומת סל מטבעות הסחר, ותלות היצוא בעסקיהן של מספר מצומצם של יצואניות ענקיות במונחים מקומיים.” גלובס המשך המאמר הנ”ל.

“עוד גורמים להאטה הם הצריכה וההשקעות במשק. גם הצמיחה המתונה בצריכה הציבורית אינה מפתיעה, משום שהממשלה פועלת חודשים ארוכים בתקציב מרוסן הנובע מהאיחור העצום באישור תקציב המדינה.” המשך המאמר הנ”ל.

“ה”אס” בחבילת הקלפים של כלכלת ישראל בשנים האחרונות היה רכיב הצריכה הפרטית, אשר צמח בקצב חריג והביא לקצב צמיחה כלכלי נאה. יוקר מחיה או לא יוקר מחיה, הצרכן הישראלי הסתער בשנים האחרונות על הקניונים, והגדיל הן את הצריכה השוטפת והן צריכה של מוצרים חצי בני-קיימא ובני-קיימא. מנגד, הצמיחה האנמית של הצריכה הפרטית ברבעון השני של שנת 2015 היתה הפתעה מרעישה בנתוני הצמיחה שפרסמה הלמ”ס, האטה שהיא נורת-האזהרה האמיתית שהדליקה הלשכה-המרכזית-לסטטיסטיקה.” המשך המאמר הנ”ל.

“כלכלת ישראל תצמח השנה בקצב של 2.7%-2.9%, שהוא קצב צמיחה נמוך יותר מזה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות. אולם עדיין מדובר בקצב צמיחה נאה עבור מרבית המדינות המפותחות, כך שאין מקום לייצר פאניקת האטה מוגזמת ומוקדמת על בסיס נתון סטטיסטי לרבעון אחד.” המשך המאמר הנ”ל.

הבחור שכתב את המאמר הנ”ל לא התייחס לזה:

“הבנק הציג גידול מרשים של 7.4% בהיקף תיק האשראי לעומת הרבעון המקביל אשתקד וזה הסתכם בכ-270 מיליארד שקל.” דיווח של דה מרקר דוח רווח והפסד של בנק הפועלים. 19.8.2015.

לפי דוחות הבנק :

https://www.bankhapoalim.co.il/wps/portal/PoalimPrivate/products?WCM_GLOBAL_CONTEXT=Poalim%20-%20Content/poalimsite/sitearea_aboutbank/dohotcaspim/financialreportdc&proceed=1

האשראי למשק הבית ללא אשראי דיור וללא אשראי כרטיסי אשראי, גדל ב: 13.2 אחוז בחציון הראשון של שנת 2015.

הנתונים של בנק פועלים הם נתונים משקפי מציאות וזאת משום שהוא הבנק הגדול במדינה. והוא חלק מדואפול.

מה זה אומר:

למרות שהעם צרך יותר אשראי הוא קנה פחות.

איפה הבעיה.

עם ישראל משלם מחיר גבוה יותר מבעבר על דיור.

עם ישראל משלם יותר יקר על הוצאות בסיסיות כמו חשמל, ארנונה, מים וכו’

זאת אומרת שיתרת הכסף שנשארת ברשותו מייצרת מצב שהוא קונה פחות מבעבר. שזה אומר שהמפעלים בכל התחומים מוכרים פחות למשק הבית.

למרות עליה בצריכת האשראי (אותו אשראי שבעבר נתן גיבוי לשכר נמוך לצרוך יותר שזה למעשה גיבוי למפעלים למכור יותר ולשמר צמיחה למרות השכר הנמוך הנהוג בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם) לא חלה עליה בצריכה במשק, לא חל גידול במכירות המפעלים\עסקים כבעבר. כך שהמרויחה היחידה היא שרי אריסון. (אשראי שווה כסף). שרי אריסון נמצאת במצב קצה מבחינת היחס בין הפיקדונות לאשראי, היא לא תוכל להגדיל אשראי למשקי הבית ברבעונים הבאים באופן שיחפה על השכר הנמוך לצורך הגדלת צריכה. זאת נורת אזהרה. למי.. למעסיקים שהשכר הנמוך לרוב מועסקי המשק חוזר אליהם כבומרנג בצורת האטה בצריכה. ברור לכולנו שלנוכח מחירי החשמל והגז הגבוהים המשפיעים על עלויות של כמעט כל דבר במשק אפילו על המילקי והבמבה שאתם אוכלים. יש התנקזות של כסף אצל ברוני הגז שיש לה גם היא חלק בהאטה בצריכה.

צריך כמובן לבדוק כמה כסף יוצא מהשוק ולא חוזר אליו בצורת צריכה.(שכר גבוה מידי, השקעות בחו”ל וכו’, רווחי בעלי עסקים שלא משמשים להשקעות וצריכה בארץ מול השקעות נכנסות לארץ (כמו שראינו במקרה לאס ווגאס של תשובה שגם קנה נכס מכסף שנוצר בארץ בחו”ל וגם כשנפלה השקעתו עשה תספורת משמע הכסף לא חזר לארץ, או השקעתו של נוחי בקרדיט סוויס במקום להעלות את שכר הקופאית שתקנה יותר במבה וכמובן הפקדות של כספים בשוויץ אתם יודעים, לדעתי יש שם סכומי כסף משפיעים).

אהדוטווהקאט

 .

.

עדכון- שמיני לחודש בחודש השלישי בשנת שבעים ושלוש.

דיור

צריכה.

עובדים זרים

כמובן שלא תורם להעלאת הצריכה כשיש כ- ארבע מאות אלף משרות במשק שאנשים כמו ניר גלבוע לוקחים ממשרות אלו את ה”קומיסיון” שלהם בעבור האדם שהם משכירים לשימוש מעסיקים במשק. אלו סכומים גדולים של כסף ש”מתנקזים” לקבוצה קטנה של בני אדם שלא מממשת את מלוא “פוטנציאל” הצריכה של כספים אלו.

ברור לכולנו, שאני מסייגת את דברי, שפליט מבקש מקלט יש לתת לו מקלט. אך ברור לכולנו שיש הבאה מוסדרת של עובדים שהם לא פליטים. בסופו של יום האנשים שבנימין מביא לארצנו, עושים מיהודים וגרי צדק בישראל- פליטים בארצם.

Copyright © 2020 . All rights reserved.