ספירת העומר- שנת השבעים לקוממיות העם היהודי בארצו.

בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵלאִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה. שופטים.

וַעֲשִׂיתֶםבְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶתהָעֹמֶרכֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּןשְׁנָתוֹ לְעֹלָה, לַיהוָהוּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, אִשֶּׁה לַיהוָה–רֵיחַ נִיחֹחַ; וְנִסְכֹּה יַיִן, רְבִיעִת הַהִיןוְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ, עַדעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה–עַד הֲבִיאֲכֶם, אֶתקָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. ויקרא.

משמע, אכילת החמץ מותרת לאחר הבאת הקורבן, ביום הנפת העומר ספירת העומר מתחילה לאחר הנפת העומרמשמעלאחר השבת השנית ולא אחרי השבת הראשונה.

וּסְפַרְתֶּם לָכֶםמִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶתעֹמֶר הַתְּנוּפָהשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָהעַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; ויקרא.

ברור לכל שבאין מקדש להקרבת קרבן לאלהינו, אפשר לאכול לחם עם צאת החג.

.