| עשתי עשר.
אחת ההוכחות להיות העם היהודי במצב גלות היא שהמדינה קבעה חוקים בהתאם למועדים נוצריים. למשל,מקבלי ביטוח לאומי, מקבלים שכר כל 28 בחודש לפי הספורות הנוצריות, והרבה אנשים מקבלים שכר ב– 9-10בחודש לפי הספורות הנוצריות.
מה שקבוע הוא הספירה הנוצרית. מבחינה זו למועדים היהודים אין ערך, אין קיבוע. למעט מקרי מועדים יהודים שמאלצים את נותן השכר להקדים את מועד השכר ועדיין למועד היהודי אין ערך קבוע מבחינת השכר.
לכסף יש משמעות רבה לנוכח הידיעה שעם ישראל נדרש לתת כסף לצורך כיפורי נפש במדבר.
האמרה שהחיים והמוות ביד הלשון, כנראה נוצרה מלימודי מקרה מגדל בבל כשבורא עולם הרס את השפה כדי להרוס את מגדל בבל. המועדים שקבעו בישראל גם לצורך קבלת שכר כופים על העם בישראל שיחה שמקיימת את הספורות ואת המועדים הנוצריים.
חשוב לומר את הדברים כדי שנבין שהעם לא אשם ומנהגים אלו נקבעו ע“י המדינה שלא קבעה בחוק יסוד שהיא יהודיה, לכן העם נתון תחת שלטון זר, משמע העם בגלות,בגלות כמו בגלות נוהגים גם לפי מועדי השלטון, המשל הכי טוב לדבר הוא ימי הגלות תחת שלטון פרס בתורה שהעם ציין את מועדי השלטון וגם את מועדי העם היהודי ככתוב בתורה.
בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי–עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא–חֹדֶשׁ שְׁבָט,בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְדָרְיָוֶשׁ—הָיָה דְבַר–יְהוָה, אֶל–זְכַרְיָה בֶּן–בֶּרֶכְיָהוּ, בֶּן–עִדּוֹא הַנָּבִיא, לֵאמֹר.
עשתי עשר היא המילה הנכונה למה שאתם מכירים כספרה אחד עשר, גם במנין חודשים וגם במנין ספורות שאינם חודשים.
עַל הַמַּחֲלֹקֶת הָרִאשׁוֹנָה, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן—יָשָׁבְעָם,בֶּן–זַבְדִּיאֵל; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,אָלֶף. מִן–בְּנֵי–פֶרֶץ, הָרֹאשׁ לְכָל–שָׂרֵי הַצְּבָאוֹת—לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.
וְעַל מַחֲלֹקֶת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, דּוֹדַי הָאֲחוֹחִי וּמַחֲלֻקְתּוֹ, וּמִקְלוֹת,הַנָּגִיד; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
שַׂר הַצָּבָא הַשְּׁלִישִׁי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בְּנָיָהוּ בֶן–יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן רֹאשׁ; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. הוּא בְנָיָהוּ גִּבּוֹר הַשְּׁלֹשִׁים, וְעַל–הַשְּׁלֹשִׁים; וּמַחֲלֻקְתּוֹ, עַמִּיזָבָד בְּנוֹ.
הָרְבִיעִי לַחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי, עֲשָׂהאֵל אֲחִי יוֹאָב, וּזְבַדְיָה בְנוֹ,אַחֲרָיו; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
הַחֲמִישִׁי לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, הַשַּׂר שַׁמְהוּת הַיִּזְרָח; וְעַל,מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
הַשִּׁשִּׁי לַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, עִירָא בֶן–עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי; וְעַל,מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. הַשְּׁבִיעִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי,חֶלֶץ הַפְּלוֹנִי מִן–בְּנֵי אֶפְרָיִם; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,אָלֶף.
הַשְּׁמִינִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי לַזַּרְחִי; וְעַל,מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
הַתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתוֹתִי לבנימיני (לַבֵּן יְמִינִי); וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, מַהְרַי הַנְּטוֹפָתִי לַזַּרְחִי; וְעַל,מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
עַשְׁתֵּי–עָשָׂר לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר הַחֹדֶשׁ, בְּנָיָה הַפִּרְעָתוֹנִי מִן–בְּנֵי אֶפְרָיִם; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
הַשְּׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר הַחֹדֶשׁ, חֶלְדַּי הַנְּטוֹפָתִי לְעָתְנִיאֵל;וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. אין חודש אחד עשר.אחרי חודש עשירי יש חודש – עַשְׁתֵּי עָשָׂר ואחרי חודש זה יש חודש– שְׁנֵים עָשָׂר.
פה ניתן לראות שגם מנין החודשים וגם מנין שאינו חודשים במספרים, לא כולל בתוכו את הספרה אחד עשר.
(יש עניין עם הספרה אחד עשר אצל אוייבי העם היהודי והעמים כולם, יש את ה– nine eleven שהרבה מכם שמעתם את המושג , הרבה מכם לא יודעים שגם miriam makeba דיברה על העניין כשגלתה מדרום אפריקה בשנות השישים לפי הספורות הנוצריות).
ההוכחה הכי טובה שהחודשים שאתם מכירים, כמו שבט כסלו טבת, אינם חודשים יהודים היא שאין להם משמעות בשפה העברית..
זה מצויין שהשלטון הוא שלטון זר בישראל, כך העם היהודי במצב גלות והוא אינו חוטא, גם לא בשפתו. כי שוב, המדינה לא קבעה חוק יסוד שהמדינה יהודיה. אז תגידו שהעם בוחר ואני אומר שגם באמריקה ובארופה יהודים בוחרים לפרלמנט.
|
| “האומנם התיחסה הציונות הדתית אל התנועה הציונית כמנוף להרמת קרנה של היהדות בעולם וביחוד בארץ ישראל? או שהפכה את היהדות למנוף להרמת קרנה של הציונות עד שזו האחרונה הפכה ל “דת”, כשהתורה וחוקיה משתעבדים לה, ומשרתים אותה. בשאלה מרכזית זו עוסק הספר “דת הציונות”, תוך כדי שהוא דן במכלול הנושאים הקשורים להבדלים ההשקפתיים שבין היהדות החרדית והציונות הדתית, ובהשלכות המעשיות של הבדלים אלה כפי שבאו לידי ביטוי במאה השנים האחרונות. הספר חושף עובדות רבות, וחומר רב, המוסתרים מהחברה הדתית לאומית ע”י רבניה, מנהיגיה, ומסגרות החינוך שלה.” מתוך הספר שת הציונות מאתר- אזמרך בלאומים.
אנשים שמכירים את ולדימיר ויסוצקי שכתב את השיר טמבל ומר “אפילו אלהים נקשר בחבל” יוכלו להבין שולדימיר דיבר בדיוק על דבריו של יואל אלחנן.
ברור לכולנו שלא ניתן להעביד את בורא עולם אך דת הציונות עושה שימוש של הבה ונתחכמה בתורה. |
| יורדי דומה.
הרמב”ם אמר ואני מסכימה עם דעתו, שהמוסלמים מייחדים את האל כראוי. הרב עובדיה יוסף אמר שלדעתו יהודי יכול להתפלל במסגד תפילה יהודיה ואני מסכימה עם דעתו. אני חושבת שמהמקום של אהבת היהודים והמוסלמים לבורא עולם שהוא אחד ושמו אחד- יבוא שלום.
אתם צריכים להבין שהמוסלמים בימיו של הרמב”ם אישרו אותו. מלכים מוסלמים התייעצו איתו, כמו שאמר להם הנביא מוחמד- “אם יש לך ספק כלשהו בדבר מה (מן הקוראן) שהורד אליך שאל את (בני ישראל) שקיבלו ולמדו את הספר לפניך.” (סורה 10 פסוק 94).” וויקיפדיא.
בתורתנו כתוב על כך-
וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם, כָּל-הַגּוֹיִם: כִּי-תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. מלאכי. |
| תאריך.
כִּי-תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ; וְהִשְׁחַתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ, לְהַכְעִיסוֹ. הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, כִּי-אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר, מֵעַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ, כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן. וְהֵפִיץ יְהוָה אֶתְכֶם, בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם, מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה. דברים.
המילה תאריך לציון זמן היא לא מילה מהתורה, המילה הנכונה היא- מועד. עת. המילה זמן מוזכרת מעט מאוד פעמים.
ב”כללי” כמו שאומרים, בחירת המילה תאריך לציון זמן היא כנראה מרצון טוב:
וְשָׁמַרְתָּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ–וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים. דברים. |
|
 מגן דוד הוא שני משולשים, האחד שקצהו למעלה והשני קצהו למטה.
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה; וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. תהלים.
| עזרא ונחמיה.
“על פי המחקר, הספרים נכתבו על ידי שני כותבים שונים וחוברו יחד לאחר כתיבתם, כפי שספר תרי עשר אוחד לאחר כתיבת חלקיו. חלק מהראיות שמובאות הן שבספר עזרא משולבים רישיונות חשובים בלשונם, לעומת ספר נחמיה שלא הביא את הרישיון לעלייה וגם לא הביא את הרישיון לבניית ירושלים.בנוסף, בראש ספר נחמיה יש ‘כתובת’, בעוד שבראש ספר עזרא אין. בנוסף, פרק ח’ בנחמיה עוסק בעיקר בעזרא, וסביר להניח שאילו היה מחבר אחד לשני הספרים הוא היה מכניס את הפרק הזה בספר עזרא. כמו כן, הכותב של ספר עזרא מונה את השנה מחודש ניסן[7], כמקובל בתורה, ואילו בנחמיה הסופר החליט למנות את השנה מתשרי[8].” וויקיפדיא.
לא מניסן ולא מתשרי, בורא עולם אמר שהחודש הראשון הוא חודש האביב- ראש החודשים החודש של חג הפסח. לא אמר ניסן..
עזרא ונחמיה חיו בגלות ומשכך השתמשו בשמות החודשים שלהם. כמו שאתה היית בגלות והשתמשת במועדים של ארץ הגלות.
וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי הַגּוֹלָה אֶת הַפָּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן: עזרא.
חודש ראשון ולא חודש ניסן ולא חודש שביעי.
בחודש שביעי, סוכות ולא חודש ראשון ולא תשרי.
וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי: נחמיה.
|
| אשדוד.
לֹא-נוֹתַר עֲנָקִים, בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רַק, בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד–נִשְׁאָרוּ. יהושע.
“אשדוד קרויה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור,” וויקיפדיא.
גם גת ואשקלון היו ערים פלשתיות. אין סיבה לקרוא לערים בישראל על שם ערים פלשתיות. אלו ערים אויבות של העם היהודי.
חמשת הערים הפלישתיות הן הערים של חמשת המלכים שיהושע הרג. |
| “פינצטא”.“בשפת הדיבור, “בפינצטה” מסמל בקפידה, בסבלנות, או תוך בררנות יתרה, למשל “לבחור בפינצטה”[2][3].” וויקיפדיא.
בשורה התחתונה, המילה הנכונה בעברית למילה פינצטה הגרמנית, צריכה להיות משורש המילה- מ.ר.ט, ולא משורש המילה ל.ק.ט.
וּכְשָׁמְעִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, קָרַעְתִּי אֶת-בִּגְדִי וּמְעִילִי; וָאֶמְרְטָה מִשְּׂעַר רֹאשִׁי, וּזְקָנִי, וָאֵשְׁבָה, מְשׁוֹמֵם. עזרא. |
| לֹא-יְבַקֵּר הַכֹּהֵן לַשֵּׂעָר הַצָּהֹב, טָמֵא הוּא. וְאִם-בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח-בּוֹ, נִרְפָּא הַנֶּתֶק–טָהוֹר הוּא; וְטִהֲרוֹ, הַכֹּהֵן.(הכתובית נכתבה לפני שהחלתי באתר את הספירות היהודיות לדעתי , הספורות בכתובית לפי הספורות הנוצריות):
לנוכח ידיעתנו שהשמש היא בצבע שהגדרתם- צהוב. ולנוכח ידיעתנו שלכהן אסור לבוא אצל הצהוב כי טמא הוא. ברור לכולנו שאנחנו לא יודעים מה הוא הצבע הצהוב. והצהוב הוא לא הצהוב שאתה חושב שהוא. כך שאולמרט שאמר שהוא לא מבקר במשחקי בית”ר תוך שהוא אומר שהוא מתבייש על היחס של אוהדי בית”ר לערבים, לא עושה את אולמרט הכהן שלא בא אצל הצהוב כי טמא הוא. וכמובן שלא עושה מהחבר’ה של קטמון (אבן הקאטון ומונים) טמאים. הרבה מהם עניים, אתם יודעים. מה שעשה אולמרט זה הטיית גר. הנזק שעשה אולמרט לערבים\לגר כרווזיוניסט שערש התהוותו בהתנחליות הוא הרבה יותר גדול מהבעת שנאה לערבים. הנזק כמנהיג שבשלטונו עשקו שכר גר ושכר יהודים הוא הרבה יותר גדול.
יותר נכון לומר שהצהוב הטמא מיוחס לשער (שֵּׂעָר) צהוב ולא לשמש. כך שלא כל השימושים בצבע הצהוב טמאים. אני אוהבת את הצבע, בורא עולם ברא.
lon זה צבע בערבית.
בוני מגדל בבל עושים מאגיות באמצעות צבע. |
| עבד אברהם. ליטא ארעא- אונקלוס.
וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר. הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל: אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים. אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן: פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם–וּשְׂדֵי תְרוּמֹת: כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים–מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.
לצורך העניין גם לאברהם היה עבד, זה לא עבד שאתם חושבים שהוא, אברהם שלח את עבדו למצוא לבנו כלה והעבד ביקש את עזרת בורא עולם לעשות את המלאכה שאמר לו אברהם לעשות, העבד של אברהם היה עבד שמשיח עם יהוה, הוא לא היה אדם געול. כשבורא עולם שחרר את עם ישראל מעבדות מצרים משה שאל את בורא עולם מי אומר לעם ששלח אותי, בורא עולם אמר לו שיגיד לעם שאהיה שלח אותו. וכפי שניתן ללמוד, בורא עולם היה גם בעבד אברהם.
וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אֶל-אֲרַם נַהֲרַיִם–אֶל-עִיר נָחוֹר. וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר, אֶל-בְּאֵר הַמָּיִם, לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת. וַיֹּאמַר–יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם. הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה–אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי.
למעוניינים לקרוא את כל הפרק..
אתם צריכים להבין, האב של רבקה לא נתן ככה את רבקה ליצחק.. הוא קרא לנערה ושאל פיה, וזה עוד בימי קדם, שהיו “פרימיטיבים”. |
| משכב רוחני.
זה די מצחיק שהמבקש לעצמו משכב זכר ניסה להצדיק זאת שפירש שדוד שכב עם יהונתן. דוד אמר כך:
צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן–נָעַמְתָּ לִּי, מְאֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, מֵאַהֲבַת נָשִׁים.
דוד עשה הבדלה בין סוג האהבה של אהבת נשים לאהבת יהונתן אליו. הוא לא עשה משכב את זכר משכבי אשה.
מֵאַהֲבַת נָשִׁים.
בהמשך אמר דוד:
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם, לֹא נִפְרָדוּ;
ברור לכולנו שכמו שאנחנו לא מתרגמים את דבריו על שאול ויהונתן כמשכב בין אב לבן כך לא ניתן לפרש את מערכת היחסים בין יהונתן לדוד כאיש ששוכב את זכר משכבי אשה.
אם דוד המלך היה שוכב את זכר משכבי אשה- הוא לא היה נהיה דוד המלך, יען כי משכב מסוג זה- זה דין מוות. זה תועבה. |
|
