לימודים מספר שופטים- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וּרְאֵ֗ה אִם-דֶּֽרֶךְ-עֹ֥צֶב בִּ֑י וּ֝נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם: תהלים- לקריאה עם פרשת גדעון. 

לימודי תורה- פרשת אין מלך בישראל- משפט פילגש אינו משפט בעולת בעל- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמֶ֖לֶךְ אֵ֣ין בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י אִ֣ישׁ לֵוִ֗י גָּ֚ר בְּיַרְכְּתֵ֣י הַראֶפְרַ֔יִם וַיִּֽקַּֽחלוֹ֙ אִשָּׁ֣ה פִילֶ֔גֶשׁ מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָֽהוַתִּזְנֶ֤ה עָלָיו֙ פִּֽילַגְשׁ֔וֹ וַתֵּ֤לֶךְ מֵֽאִתּוֹ֙ אֶלבֵּ֣ית אָבִ֔יהָ אֶלבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וַתְּהִישָׁ֕ם יָמִ֖ים אַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁיםוַיָּ֨קָם אִישָׁ֜הּ וַיֵּ֣לֶךְ אַחֲרֶ֗יהָ לְדַבֵּ֤ר עַללִבָּהּ֙(להשיבולַהֲשִׁיבָ֔הּ וְנַעֲר֥וֹ עִמּ֖וֹ וְצֶ֣מֶד חֲמֹרִ֑ים וַתְּבִיאֵ֙הוּ֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ וַיִּרְאֵ֙הוּ֙ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה וַיִּשְׂמַ֖ח לִקְרָאתֽוֹ: פרשת אין מלך בישראל.

דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּֽי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָֽעֲלָה בוֹ מָֽעַל: וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת-זֶרַע וְנֶעְלַם מֵֽעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּֽשָׂה: וְעָבַר עָלָיו רֽוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אֽוֹ-עָבַר עָלָיו רֽוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָֽאָה:וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת-אִשְׁתּוֹ אֶל-הַכֹּהֵן וְהֵבִיא אֶת-קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת הָֽאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים לֹֽא-יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹֽא-יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה כִּֽי-מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹֽן: וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהֶֽעֱמִדָהּ לִפְנֵי יְהֹוָֽה: וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי-חָרֶשׂ וּמִן-הֶֽעָפָר אֲשֶׁר יִֽהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל-הַמָּֽיִם: וְהֶֽעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶֽת-הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וּפָרַע אֶת-רֹאשׁ הָֽאִשָּׁה וְנָתַן עַל-כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא וּבְיַד הַכֹּהֵן יִֽהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָֽרְרִֽים: וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל-הָֽאִשָּׁה אִם-לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם-לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵי הַמָּרִים הַמְאָֽרְרִים הָאֵֽלֶּה: וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת-שְׁכָבְתּוֹ מִֽבַּלְעֲדֵי אִישֵֽׁךְ: וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶֽת-הָֽאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָֽאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָֽאִשָּׁה יִתֵּן יְהֹוָה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יְהֹוָה אֶת-יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת-בִּטְנֵךְ צָבָֽה: וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָֽרְרִים הָאֵלֶּה בְּֽמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָֽמְרָה הָֽאִשָּׁה אָמֵן | אָמֵֽן: וְכָתַב אֶת-הָֽאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל-מֵי הַמָּרִֽים: וְהִשְׁקָה אֶת-הָאִשָּׁה אֶת-מֵי הַמָּרִים הַמְאָֽרְרִים וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַֽמְאָרְרִים לְמָרִֽים: וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָֽאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהֵנִיף אֶת-הַמִּנְחָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל-הַמִּזְבֵּֽחַ: וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן-הַמִּנְחָה אֶת-אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת-הָֽאִשָּׁה אֶת-הַמָּֽיִם: וְהִשְׁקָהּ אֶת-הַמַּיִם וְהָֽיְתָה אִֽם-נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָֽרְרִים לְמָרִים וְצָֽבְתָה בִטְנָהּ וְנָֽפְלָה יְרֵכָהּ וְהָֽיְתָה הָֽאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּֽהּ: וְאִם-לֹא נִטְמְאָה הָֽאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָֽרַע: זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָֽאָה: אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּֽעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהֶֽעֱמִיד אֶת-הָֽאִשָּׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל-הַתּוֹרָה הַזֹּֽאת: וְנִקָּה הָאִישׁ מֵֽעָוֹן וְהָֽאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת-עֲוֹנָֽהּ: במדבר.

מפה אפשר להבין שיש הבדל בין בעולת בעל לבין פילגש. בעולת הבעל מועלת ובוגדת כשהיא שוכבת עם איש שאינו בעלה. לא כך הפילגש. 

הפילגש לא נחשבת לבוגדת ומועלת כשהיא שוכבת עם איש שהיא לא פילגשו.

 לימודי תורה- חודש שנים עשר- תהלים לקריאה עם פרשת אחרי מות יהושע- מצד אחד הון ועושר בביתו ומצד שני אל תרא כי יעשיר איש..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

מצד אחד:

הוֹן-וָעֹ֥שֶׁר בְּבֵית֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד:

מצד שני:

אַל-תִּירָא כִּֽי-יַעֲשִׁר אִישׁ כִּֽי-יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתֽוֹ:  כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא-יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדֽוֹ: תהלים.

תראה,

ביבי מאוד עשיר, גם אלבו…

כִּֽי-יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב | עִם-אִשָּׁה בְעֻֽלַת-בַּעַל וּמֵתוּ גַּם-שְׁנֵיהֶם הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם-הָֽאִשָּׁה וְהָֽאִשָּׁה וּבִֽעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵֽל: דברים.

לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר- לפנים מ..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶליוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁםדְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַתסֵֽפֶר:

וַיֹּֽאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים | אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת-אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָֽאֶחָד אֵינֶֽנּוּ: בראשית.

עם ישראל עזב את ארץ כנען למצרים וחזר אליה. 

בעת שלפני שעזב קראו לדביר קרית ספר.

בעת שחזר אליה קראו לקרית ספר דביר.

זאת אומרת שדביר זה שם שמושלים כנענים נתנו לקרית ספר.

ברור לכולנו שבמשילות ישראל לא נכון לקרוא לעיר על פי שמות שכנענים נתנו.

שחזרנו לישראל בעת הזאת, מדינה השמה שמות לערים חדשות שנבנו.

צריך לחשוב אם נכון הדבר שבמשילות שקוראת לעצמה ישראל נכון להחיות בעת הזאת שמות של ערים שאבד זכרן מהמפה עד לפני שישראל חזר לארצו כמו הערים  גת ואשקלון שהן ערים של פלישתים וערלים.

וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת עַל-שָׁאוּל וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנֽוֹ: וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵֽי-יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָֽׁר: הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִֽים: אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַֽל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּֽן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִֽים: שמואל.

כִּֽי-תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה וְהָעָם אֲשֶׁר-זָעַם יְהוָה עַד-עוֹלָֽם: מלאכי.

 לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל- ביד אשה- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְאֵה֖וּד מֵֽתוַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְכְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחָצ֑וֹר וְשַׂרצְבָאוֹ֙ סִֽיסְרָ֔א וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בַּחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִֽם: 

וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵ֖ל אֶליְהוָ֑ה כִּ֠י תְּשַׁ֨ע מֵא֤וֹת רֶֽכֶבבַּרְזֶל֙ ל֔וֹ וְ֠הוּא לָחַ֞ץ אֶתבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל בְּחָזְקָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה:

וּדְבוֹרָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה אֵ֖שֶׁת לַפִּיד֑וֹת הִ֛יא שֹׁפְטָ֥ה אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא:  וְ֠הִיא יוֹשֶׁ֨בֶת תַּֽחַתתֹּ֜מֶר דְּבוֹרָ֗ה בֵּ֧ין הָרָמָ֛ה וּבֵ֥ין בֵּֽיתאֵ֖ל בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיַּעֲל֥וּ אֵלֶ֛יהָ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַמִּשְׁפָּֽט 

וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּןאֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֵֽייִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּב֔וֹר וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥י זְבֻלֽוּןוּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶלנַ֣חַל קִישׁ֗וֹן אֶתסִֽיסְרָא֙ שַׂרצְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶתרִכְבּ֖וֹ וְאֶתהֲמוֹנ֑וֹ וּנְתַתִּ֖יהוּ בְּיָדֶֽךָ

וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ בָּרָ֔ק אִםתֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִםלֹ֥א תֵלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְוַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַלהַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִםבָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁהשֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א

דבורה לא היתה אשת צבא. היא היתה נביאה וזאת בעת שלא היה מלך אדם על ישראל ורועי ישראל  היו כמו משה, כהנים נביאים- שופטים. והיא נתנה את פקודת המלחמה ועלתה למלחמה עם ברק ולא ההפך.

 לימודי תורה- שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ- וישר- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיָּ֧שַׂר אֲבִימֶ֛לֶךְ עַליִשְׂרָאֵ֖ל שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים: שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ.

וַיָּ֧שַׂר

שר על….

לימודי תורה- שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ- הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת–תִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל–הָעֵצִֽים:- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיַּגִּ֣דוּ לְיוֹתָ֗ם וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּרֹ֣אשׁ הַרגְּרִזִ֔ים וַיִּשָּׂ֥א קוֹל֖וֹ וַיִּקְרָ֑א וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם וְיִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם אֱלֹהִֽים

הָל֤וֹךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֥וּ לַזַּ֖יִת(מלוכהמָלְכָ֥ה עָלֵֽינוּוַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶתדִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁרבִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַלהָעֵצִֽיםוַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַתְּאֵנָ֑ה לְכִיאַ֖תְּ מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ: וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶתמָתְקִ֔י וְאֶתתְּנוּבָתִ֖י הַטּוֹבָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַלהָעֵצִֽים: וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַגָּ֑פֶן לְכִיאַ֖תְּ (מלוכימָלְכִ֥י עָלֵֽינוּוַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַגֶּ֔פֶן הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶתתִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַלהָעֵצִֽים: : שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ.

וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁיִשְׂרָאֵל֙ אֶלגִּדְע֔וֹן מְשָׁלבָּ֙נוּ֙ גַּםאַתָּ֔ה גַּםבִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּןבְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הוֹשַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥ד מִדְיָֽן: וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽאאֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹֽאיִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם יְהוָ֖ה יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽם: פרשת גדעון.

.וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת גִּדְע֔וֹן וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּזְנ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבְּעָלִ֑ים וַיָּשִׂ֧ימוּ לָהֶ֛ם בַּ֥עַל בְּרִ֖ית לֵאלֹהִֽיםוְלֹ֤א זָֽכְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶתיְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הַמַּצִּ֥יל אוֹתָ֛ם מִיַּ֥ד כָּלאֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִֽיב: וְלֹֽאעָשׂ֣וּ חֶ֔סֶד עִםבֵּ֥ית יְרֻבַּ֖עַל גִּדְע֑וֹן כְּכָלהַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה עִםיִשְׂרָאֵֽל:

הָל֤וֹךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֥וּ לַזַּ֖יִת(מלוכהמָלְכָ֥ה עָלֵֽינוּוַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶתדִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁרבִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַלהָעֵצִֽיםוַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַתְּאֵנָ֑ה לְכִיאַ֖תְּ מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ: וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶתמָתְקִ֔י וְאֶתתְּנוּבָתִ֖י הַטּוֹבָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַלהָעֵצִֽים: וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַגָּ֑פֶן לְכִיאַ֖תְּ (מלוכימָלְכִ֥י עָלֵֽינוּוַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַגֶּ֔פֶן הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶתתִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַלהָעֵצִֽים

וְאַתֶּ֞ם קַמְתֶּ֨ם עַלבֵּ֤ית אָבִי֙ הַיּ֔וֹם וַתַּהַרְג֧וּ אֶתבָּנָ֛יו שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַלאֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַתַּמְלִ֜יכוּ אֶתאֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּןאֲמָתוֹ֙ עַלבַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם כִּ֥י אֲחִיכֶ֖ם הֽוּא: 

 לימודים מפרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן- ויתחרשו. ותישנהו- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
 לימודים מפרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן- התנזרותה של אם הנזיר..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

.וַיֵּרָ֥א מַלְאַךְיְהוָ֖ה אֶלהָאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ הִנֵּהנָ֤א אַתְּעֲקָרָה֙ וְלֹ֣א יָלַ֔דְתְּ וְהָרִ֖ית וְיָלַ֥דְתְּ בֵּֽןוְעַתָּה֙ הִשָּׁ֣מְרִי נָ֔א וְאַלתִּשְׁתִּ֖י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֑ר וְאַלתֹּאכְלִ֖י כָּלטָמֵֽאכִּי֩ הִנָּ֨ךְ הָרָ֜ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֗ן וּמוֹרָה֙ לֹאיַעֲלֶ֣ה עַלרֹאשׁ֔וֹ כִּֽינְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים יִהְיֶ֥ה הַנַּ֖עַר מִןהַבָּ֑טֶן וְה֗וּא יָחֵ֛ל לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽיםשֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
.
וַיֹּ֣אמֶר מָנ֔וֹחַ עַתָּ֖ה יָבֹ֣א דְבָרֶ֑יךָ מַהיִּֽהְיֶ֥ה מִשְׁפַּטהַנַּ֖עַר וּמַעֲשֵֽׂהוּוַיֹּ֛אמֶר מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶלמָנ֑וֹחַ מִכֹּ֛ל אֲשֶׁראָמַ֥רְתִּי אֶלהָאִשָּׁ֖ה תִּשָּׁמֵֽרמִכֹּ֣ל אֲשֶׁריֵצֵא֩ מִגֶּ֨פֶן הַיַּ֜יִן לֹ֣א תֹאכַ֗ל וְיַ֤יִן וְשֵׁכָר֙ אַלתֵּ֔שְׁתְּ וְכָלטֻמְאָ֖ה אַלתֹּאכַ֑ל כֹּ֥ל אֲשֶׁרצִוִּיתִ֖יהָ תִּשְׁמֹֽרשֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
הציווי על האם להתנזר מיין ופרי הגפן בעת ההריון אינו בהכרח מעיד על כך שענבים אינם בריאים לכל אשה הרה, הם אינם נכונים לאשה הרה שמעותדת ללדת בן שמיועד להיות נזיר לאלהים. בדיוק כמו שגרושה אינה נכונה לכהן אך יכולה להיות נכונה למי שאינו כהן. לכן כהן מתנזר מלקחת לו אשה גרושה.
 למודים מפרשת תּוֹלָ֧ע, יָאִ֖יר, יִפְתָּ֣ח, אִבְצָ֖ן, אֵיל֖וֹן וְעַבְדּ֥וֹן- ובנותיה..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְֽאֶת-יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵֽין-דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּֽפֶת: וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶֽעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַֽכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּֽאת:וַֽיְהִי כִּי חָֽזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת-הַֽכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישֽׁוֹ:

זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה יְהֹוָה לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵֽינֵיהֶם תִּֽהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּֽהְיֶינָה לְנָשִֽׁים: וְלֹֽא-תִסֹּב נַֽחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל-מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַֽחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: וְכָל-בַּת יֹרֶשֶׁת נַֽחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּֽהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִֽירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַֽחֲלַת אֲבֹתָֽיו: וְלֹֽא-תִסֹּב נַֽחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי-אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל:כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת-מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָֽד: במדבר.
.
וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר לֹֽא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתוֹעֲבֹֽתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָֽעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִֽי: כִּֽי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹֽתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָֽרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָֽה: עזרא.

צריך לחשוב על בנות בית שאן בעת הזאת כשהן יהודיות ולעתים בנות לאב שאין לו בנים .. או שבניו מתו ושדרכן בעת הזאת מבקש כנען לעשות נהפוך הוא…. להעביר בדרך זאת מבנות אלה את הארץ הזאת בחזרה אליו..

וְעַתָּה בְּֽנוֹתֵיכֶם אַל-תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹֽתֵיהֶם אַל-תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹֽא-תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד-עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת-טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד-עוֹלָֽם: וְאַֽחֲרֵי כָּל-הַבָּא עָלֵינוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּבְאַשְׁמָתֵנוּ הַגְּדֹלָה כִּי | אַתָּה אֱלֹהֵינוּ חָשַׂכְתָּֽ לְמַטָּה מֵֽעֲוֹנֵנוּ וְנָתַתָּה לָּנוּ פְּלֵיטָה כָּזֹֽאת: הֲנָשׁוּב לְהָפֵר מִצְוֹתֶיךָ וּלְהִתְחַתֵּן בְּעַמֵּי הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֲלוֹא תֶֽאֱנַף-בָּנוּ עַד-כַּלֵּה לְאֵין שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָֽה: יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אַתָּה כִּֽי-נִשְׁאַרְנוּ פְלֵיטָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵינוּ כִּי אֵין לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ עַל-זֹֽאת: עזרא..
לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ- ירושת עוון- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶתבְּנֵידָ֖ן הָהָ֑רָה כִּילֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶקוַיּ֤וֹאֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַרחֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּיתיוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס: וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה

וַיַּ֧עַל מַלְאַךְיְהוָ֛ה מִןהַגִּלְגָּ֖ל אֶלהַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶלהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽאאָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽםוְאַתֶּ֗ם לֹֽאתִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽאשְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַהזֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽםוְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽאאֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ: 

וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ אֶתהַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽלכָּלבְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶתקוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ: וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁםהַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּשָׁ֖ם לַֽיהוָֽהשֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וַיַּ֧עַל מַלְאַךְיְהוָ֛ה מִןהַגִּלְגָּ֖ל אֶלהַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶלהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽאאָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽםוְאַתֶּ֗ם לֹֽאתִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽאשְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַהזֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽםוְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽאאֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ: 

וְגַם֙ כָּלהַדּ֣וֹר הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶלאֲבוֹתָ֑יו וַיָּקָם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹאיָֽדְעוּ֙ אֶתיְהוָ֔ה וְגַם֙ אֶתהַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

כביאור בתהלים של דוד ואסף:

לֹֽא-הִשְׁמִידוּ אֶת-הָֽעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶֽם:  וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַֽיִּלְמְדוּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם:  וַיַּעַבְדוּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵֽשׁ:  וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֽוֹתֵיהֶם לַשֵּֽׁדִים: וַיִּֽשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם-בְּנֵיהֶם וּֽבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִֽים:  וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶֽם:  וַיִּֽחַר-אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת-נַחֲלָתֽוֹ: וַיִּתְּנֵם בְּיַד-גּוֹיִם וַֽיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶֽם:  וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָֽם: תהלים.

אסף ודוד חיו הרבה שנים אחרי עת שפוט השופטים:

עת שפוט השופטים היא עת יותר קרובה לעת  בה חיה הסבתא רבא של דוד- רות.

לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר- מבחן לישראל- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וְהָיָ֣ה בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה וַיִּֽחַראַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶתבְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶתאֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽיגַּםאֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִןהַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁרעָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽתלְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶתדֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִםלֹֽאוַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶתהַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַדיְהוֹשֻֽׁעַ:

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁרלְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:

חֲמֵ֣שֶׁת סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָלהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת: וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶתמִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁרצִוָּ֥ה אֶתאֲבוֹתָ֖ם בְּיַדמֹשֶֽׁה:  שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁרלְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:

עמים עובדי עבודה זרה הושארו בארץ, רק כדי לנסות את ישראל אם ילכו בדרכי הגוים אם לאו.

כמבחן לישראל, 

כמו עץ הדעת. שנשתל בגן עדן, שלמרות שנשתל שם אסור היה לאדם וחווה לאכול מפריו.

 לימודי תורה- תהלים- לקריאה עם פרשת גדעון- דרך עוצב- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
 לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן- ואיה..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

בכחך זה:

וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעוֹן֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ יְהוָה֙ עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּלזֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽלנִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּלָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ יְהוָ֔ה וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ יְהוָ֔ה וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַףמִדְיָֽן:

וַיֹּ֗אמֶר לֵ֚ךְ בְּכֹחֲךָ֣ זֶ֔ה וְהוֹשַׁעְתָּ֥ אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל מִכַּ֣ף מִדְיָ֑ן הֲלֹ֖א שְׁלַחְתִּֽיךָ

גם בזה:

וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּלזֹ֑את וְאַיֵּ֣ה

הנביא שדורש את תשועת בורא עולם לעם.

כמו משה שעמד בפרץ למען העם, כמבקש טוב לעם.

וְאַיֵּ֣ה

 לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן- יהוה ימשל בכם- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁיִשְׂרָאֵל֙ אֶלגִּדְע֔וֹן מְשָׁלבָּ֙נוּ֙ גַּםאַתָּ֔ה גַּםבִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּןבְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הוֹשַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥ד מִדְיָֽןוַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽאאֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹֽאיִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם יְהוָ֖ה יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽםשֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן.

וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר זָקֵ֖ן שְׁמוּאֵ֑ל וַיָּ֧שֶׂם אֶתבָּנָ֛יו שֹׁפְטִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽלוַיְהִ֞י שֶׁםבְּנ֤וֹ הַבְּכוֹר֙ יוֹאֵ֔ל וְשֵׁ֥ם מִשְׁנֵ֖הוּ אֲבִיָּ֑ה שֹׁפְטִ֖ים בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַעוְלֹֽאהָלְכ֤וּ בָנָיו֙ (בדרכובִּדְרָכָ֔יו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּשֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽטוַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶלשְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָהוַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָהלָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשָׁפְטֵ֖נוּ כְּכָלהַגּוֹיִֽם:

וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָמְר֔וּ תְּנָהלָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשָׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶליְהוָֽה:

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶלשְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁריֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּֽיאֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽםכְּכָֽלהַמַּעֲשִׂ֣ים אֲשֶׁרעָשׂ֗וּ מִיּוֹם֩ הַעֲלֹתִ֨י אֹתָ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ וְעַדהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיַּ֣עַזְבֻ֔נִי וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים כֵּ֛ן הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים גַּםלָֽךְוְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽיהָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽםשמואל.

מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ- לימודים מספר שמואל.

לימודי תורה- שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ- פֶּן–יֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיָּבֹ֤א אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ עַדהַמִּגְדָּ֔ל וַיִּלָּ֖חֶם בּ֑וֹ וַיִּגַּ֛שׁ עַדפֶּ֥תַח הַמִּגְדָּ֖ל לְשָׂרְפ֥וֹ בָאֵֽשׁ:וַתַּשְׁלֵ֞ךְ אִשָּׁ֥ה אַחַ֛ת פֶּ֥לַח רֶ֖כֶב עַלרֹ֣אשׁ אֲבִימֶ֑לֶךְ וַתָּ֖רִץ אֶתגֻּלְגָּלְתּֽוֹ: וַיִּקְרָ֨א מְהֵרָ֜ה אֶלהַנַּ֣עַר נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁלֹ֤ף חַרְבְּךָ֙ וּמ֣וֹתְתֵ֔נִי פֶּןיֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ וַיִּדְקְרֵ֥הוּ נַעֲר֖וֹ וַיָּמֹֽת: וַיִּרְא֥וּ אִֽישׁיִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י מֵ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֵּלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ: וַיָּ֣שֶׁב אֱלֹהִ֔ים אֵ֖ת רָעַ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְאָבִ֔יו לַהֲרֹ֖ג אֶתשִׁבְעִ֥ים אֶחָֽיו: וְאֵ֗ת כָּלרָעַת֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁכֶ֔ם הֵשִׁ֥יב אֱלֹהִ֖ים בְּרֹאשָׁ֑ם וַתָּבֹ֣א אֲלֵיהֶ֔ם קִֽלֲלַ֖ת יוֹתָ֥ם בֶּןיְרֻבָּֽעַל: שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ.

וַיִּקְרָ֨א מְהֵרָ֜ה אֶלהַנַּ֣עַר נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁלֹ֤ף חַרְבְּךָ֙ וּמ֣וֹתְתֵ֔נִי פֶּןיֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ וַיִּדְקְרֵ֥הוּ נַעֲר֖וֹ וַיָּמֹֽת:

וַתִּקַּ֣ח יָעֵ֣ל אֵֽשֶׁתחֶ֠בֶר אֶתיְתַ֨ד הָאֹ֜הֶל וַתָּ֧שֶׂם אֶתהַמַּקֶּ֣בֶת בְּיָדָ֗הּ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ בַּלָּ֔אט וַתִּתְקַ֤ע אֶתהַיָּתֵד֙ בְּרַקָּת֔וֹ וַתִּצְנַ֖ח בָּאָ֑רֶץ וְהֽוּאנִרְדָּ֥ם וַיָּ֖עַף וַיָּמֹֽת: שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

יעל האשה שהרגה את סיסרא למעשה קיימה את נבואת דבורה:

וַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַלהַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִםבָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁהשֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

 לימודים מפרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן- מעז יצא מתוק- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיֵּ֥רֶד שִׁמְשׁ֖וֹן תִּמְנָ֑תָה וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה בְּתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים:וַיַּ֗עַל וַיַּגֵּד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ וַיֹּ֗אמֶר אִשָּׁ֛ה רָאִ֥יתִי בְתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וְעַתָּ֕ה קְחוּאוֹתָ֥הּ לִּ֖י לְאִשָּֽׁהוַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֗וֹ הַאֵין֩ בִּבְנ֨וֹת אַחֶ֤יךָ וּבְכָלעַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽיאַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֤וֹן אֶלאָבִיו֙ אוֹתָ֣הּ קַֽחלִ֔י כִּֽיהִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי שֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
.
וּבְכָלעַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽיאַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים
וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשׁ֗וֹן תָּמ֣וֹת נַפְשִׁי֮ עִםפְּלִשְׁתִּים֒ וַיֵּ֣ט בְּכֹ֔חַ וַיִּפֹּ֤ל הַבַּ֙יִת֙ עַלהַסְּרָנִ֔ים וְעַלכָּלהָעָ֖ם אֲשֶׁרבּ֑וֹ וַיִּהְי֤וּ הַמֵּתִים֙ אֲשֶׁ֣ר הֵמִ֣ית בְּמוֹת֔וֹ רַבִּ֕ים מֵאֲשֶׁ֥ר הֵמִ֖ית בְּחַיָּֽיו:
וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָת֑וֹק :
 לימודים מפרשת תּוֹלָ֧ע, יָאִ֖יר, יִפְתָּ֣ח, אִבְצָ֖ן, אֵיל֖וֹן וְעַבְדּ֥וֹן- מן החוץ והחוצה- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶתיִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶםוַיְהִיל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִןהַח֑וּץ וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽיםוַיָּ֣מָת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶםוַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶתיִשְׂרָאֵ֔ל אֵיל֖וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽיםוַיָּ֖מָת אֵל֣וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽןוַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּןהִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽיוַיְהִיל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַלשִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽיםוַיָּ֛מָת עַבְדּ֥וֹן בֶּןהִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽישֹׁפְטִים- פרשת תּוֹלָ֧ע, יָאִ֖יר, יִפְתָּ֣ח, אִבְצָ֖ן, אֵיל֖וֹן וְעַבְדּ֥וֹן.
.
וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִןהַח֑וּץ
.
היו עתות שבני ישראל לקחו בנות מן החוץ, יש עמים שכתוב בברור לא להתחתן איתם, גם הבנים וגם הבנות. אז ברור שיש עמים שמותר להתחתן איתם, גם הבנים וגם הבנות.
לפי הניסוח ברור הדבר ששלושים בנותיו של אבצן הוצאו מישראל והבנות שהובאו לבנים מבחוץ הובאו מחוץ לישראל לישראל.
כך שברור שאשה הולכת עם עמו של בעלה, ואם נתאלמנה מישראל יש לה זכות להשאר עם עמו של בעלה שמת כמו שלמדנו ממקרה רות.
וַיֵּ֥לֶךְ שִׁמְשׁ֖וֹן עַזָּ֑תָה וַיַּרְאשָׁם֙ אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ:לַֽעַזָּתִ֣ים לֵאמֹ֗ר בָּ֤א שִׁמְשׁוֹן֙ הֵ֔נָּה וַיָּסֹ֛בּוּ וַיֶּאֶרְבוּל֥וֹ כָלהַלַּ֖יְלָה בְּשַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיִּתְחָרְשׁ֤וּ כָלהַלַּ֙יְלָה֙ לֵאמֹ֔ר עַדא֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וַהֲרְגְנֻֽהוּשֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
וַיִּתְחָרְשׁ֤וּ 
במשמעות של ישבו בשקט. ולא נהיו חרשים.
.
וַתְּיַשְּׁנֵ֙הוּ֙ עַלבִּרְכֶּ֔יהָ וַתִּקְרָ֣א לָאִ֔ישׁ וַתְּגַלַּ֕ח אֶתשֶׁ֖בַע מַחְלְפ֣וֹת רֹאשׁ֑וֹ וַתָּ֙חֶל֙ לְעַנּוֹת֔וֹ וַיָּ֥סַר כֹּח֖וֹ מֵעָלָֽיושֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
.
וַתְּיַשְּׁנֵ֙הוּ֙
במשמעות של הרדמה ולא של לעשות מדבר חדש  ישן..
.

.

Copyright © 2021 . All rights reserved.