חדש מאתר פיענוח צופן דה ווינצ’י- שבירת הקסם.

פיענוח צופן דה ווינצ’י.
החרב המתהפכת- עבדות. החרב המתהפכת. החרב המתהפכת- שפה. החרב המתהפכת- כהנים. החרב המתהפכת- מי הוא יהודי ומי היא יהודיה.
וְכִֽי-תִזְבְּח֥וּ זֶֽבַח-תּוֹדָ֖ה לַֽיהוָֹ֑ה לִֽרְצֹֽנְכֶ֖ם תִּזְבָּֽחוּ: בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵֽאָכֵ֔ל לֹֽא-תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד-בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י יְהוָֹֽה:

יום מלא מסתיים בבוקר, משמע, יום של הוא מבוקר עד בוקר ולא מערב עד ערב. וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃- מעודכן בחודש השביעי בשנת השבעים לקוממיות העם היהודי בארצו.

גופיא.שפועלי האוון פעלו על דוד המלך הוא אמר –

יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם;    וְעַל-לְבוּשִׁי, יַפִּילוּ גוֹרָל.

בימנו אנו מכירים את הפעולה כפעולת אוון של עובדי האלוהים האחרים ההודים.

סימטרי וקארמה.

לעשות סימטרי בין אדם לאדם. ואז לעשות המרת גורל- המרת קארמה.

המילה גופיא שמיצרת את צירוף המילים גוף-יה כפי שמציע המילון של פרלמן יוצרת את היכולת לעשות פעולות אוון על בני אדם תמימים שלא יודעים שהאדם שביקש מהם גופיא ביקש לעשות המרה בינו לבין האדם שהגופיא היתה שלו.

ברור לכולנו שאלו פעולות של אנשים יודעי דבר שעושים פעולות על אנשים תמימים באמצעות בגדים עם שמות ומותגים.

ברור לכולנו שאדם שעושה פעולות כאלו עם כוונות כאלו- עושה פעולת אוון. זהו מעשה שאדם שעשה אותו לא יכול להיות בבית יה לאחר שעשה את מעשה פעולת האוון.

הגוף שלנו הוא גוף –יה. גוף שדרך אפנו נפח בורא עולם נשמת חיים.  הבדים על גופנו הם לא גוף-יה. לא נראה לי שאתה יכול ל”הסניף” את הבד ששמת לו את השם גופיא.

לא נראה לי שאתה יכול לצרוב, להתיך את הבד ולהטמיע אותו על עורך.

לא תוכל לעשות את פעולת העור בעד עור.

וַיְהִי הַיּוֹם–וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה; וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתֹכָם, לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן, אֵי מִזֶּה תָּבֹא; וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה, וַיֹּאמַר, מִשֻּׁט בָּאָרֶץ, וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן, הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב–כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים, וְסָר מֵרָע; וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ, וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם. וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה, וַיֹּאמַר:  עוֹר בְּעַד עוֹר, וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ–יִתֵּן, בְּעַד נַפְשׁוֹ.

זאת לא פעולה שתתקן את גופך ששכב משכב זכר, או את גופך ששכב משכב עם בעולת בעל, או את בנך הממזר.

  • עריכה חדשה.
אוֹדֶה יְהוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ: כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ: תהלים.

לֹֽא-תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֨וּרוּ֙ מִפְּנֵי-אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵֽאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו: דברים.

כִּֽי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב: במדבר.

מי העני יותר ומי העני פחות- שבירת קסם.

האריתראי שעובד בחוף בת ים אמר לי שהוא משתכר 29 שקל לשעה.

אם המעביד מספק לאנשים אלה דיור על חשבונו,

אז למעשה העובדים הזרים מרויחים הרבה יותר מיהודים משתכרי שכר מינימום, כי ליהודים וגרים תושבי קבע המעביד לא מספק דיור בנוסף לשכר.

בחירתו של ALBO.

אותו הדבר אתה עושה עם העני שאתה דורש את נפשו או מנפש זרעו כשאתה מעני אותו יותר ויותר או שאתה טומן לו שיחות ובורות עד שיפול.

אתה מעמיד את העני באותו מצב של חוסר ברירה בדיוק כמו שהנאצים עשו לסופי בבחירתה של סופי שבקשו ממנה לבחור מי מילדיה יחיה ומי מילדיה ימות.

Albo לא היה עני כשמכר. Albo היה עשיר שרצה להיות עשיר יותר.

ירושת בנות מנשה- שבירת קסם.

ברור שגם אשה שלאביה אין בנים, לא יכולה לרשת את נחלת אביה או כל נחלה אם כבעולת בעל היא שכבה עם איש שאינו בעלה.

בנות שבט המנשה.

מי הוא יהודי- מי היא יהודיה.

נביאי הבעל.

תבין,

על פי דין תורה מלך נמשח להיות מלך, המושח אותו הוא נביא שליח יהוה. זאת אומרת שאתה לא יכול למשוח מלך בעת הזאת.

מלך בעת הזאת הוא אינו משיח.

וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה, שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף, אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת, לָבוֹא לְהַמְלִיךְ אֶת-דָּוִיד. דברי הימים.

העם אומנם המליך את דוד, אך מי שמשח אותו למלך היה שמואל בציווי בורא עולם. כדי שמלך נבחר ומקובל על העם יהיה משיח כמו שהיו דוד ושאול, צריך נביא שליח מבורא עולם שימשוח אותו.

כך שבעת הזאת אין משיחים ואסור ליחס לאדם משיחיות.

ניתן לראות פעילות תומכת להמשחה באמצעות בני אדם בשם שמואל שלמעשה מתפקד כנביא הבעל. אדם שפועל בסיפור מוכתב וכמשחק את שמואל בסיפור מבוים ב”מציאות”, פועל למעשה כקדש במשמעות של עבודה זרה שכל הסיפור הוא אותו הסיפור רק האלוהים הוא בעלים במשמעות של אלוהים אחרים. ניתן גם להבחין בבני אדם ששמו לעצמם את השם מנשה כקוד ליודעי דבר שהבן אדם הוא אשר שהבעלים בנו אותו ואת סיפורו והוא משחק בסרט בהתאם למותר לבני מחצית שבט המנשה.

בְּרֵאשִׁית,

כדי להסביר לך את דברי בענין רוח ונשמה אסביר זאת באמצעותו של האדם שאת תפקידו הגדרת כנפח. לנפח נדרש שני כלים כדי לעשות את עבודתו. פטיש ואש. עם האש הוא מחמם את הברזל ועם הפטיש הוא יוצר את צורת הברזל שהוא מבקש ליצור. שני נפחים שישתמשו באותם כלי העבודה ישיגו תוצאות שונות אם במבחינת איכות העבודה ואם מבחינת מה שאתה קורא לו סגנון. וזה תלוי ראש, תלוי מחשבה. כל נפח חושב בדרך שונה. וכך לגבי הבריאה.

בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.

זאת אומרת שכל רוח בעולם, היא רוחו של בורא עולם. כמו הנפח שאתה מכיר, כל אדם הוא כלי שמתפעל את אותה הרוח. לכולם יש את אותה רוח. הכלי, הגוף, הוא שמפעיל את הרוח. כך שאני מתקנת את משלו של דוד המלך- חילקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל.

כן, מותר לא להסכים עם דוד המלך, אני חושבת שפחדו (יותר נכון לומר, הכרה של דוד המלך בפעולה שכזאת) של דוד המלך מפעולת אוון שכזאת, קיימה את התוצאה שהפועלים שפעלו על דוד המלך ביקשו להשיג. כך שאתה לא יכול באמת לעשות את פעולת – העברת גורל ונשמה מאדם לאדם.

האמונה שיש סוגי רוח, היא שמקיימת את הפעולה הזאת. האמונה בבורא עולם ששמו יהוה שהוא אחד ואין מלבדו, מונעת ממך להשיג תוצאה מפעולה שכזאת.

אתה מבין וודאי שלמרות שאני אוהבת את דוד המלך ולא בזה לו, אני מרשה לעצמי לתקן את משלו. הוא לא אלהים אתה וודאי יודע. לכן אין עניין להשיג את ספורותיו של דוד המלך. דוד המלך מת. והוא בעצמו אמר: לא המתים יהללו-יה ולא כל יורדי דומה. דוד המלך עשה את עבודתו בעולם הזה ועתה צריך לשיר חדש. כמו שדוד המלך אמר.

  • אין ערך להחלפה, הנשמה, רוח החיים היא אותה רוח חיים, החלפה שכזאת היא החלפה של נקי בנקי, הגוף שלך, גוף של איש ששכב את זכר משכבי אשה, או עם בעולת בעל הוא אותו גוף.. ואתה לא יכול להחליף את הגוף שלך.
  • עריכה חדשה.
סם משלשל- שבירת קסם.

הסם הזה הוא תרופה לשמנים ורעל לרזים.

באפיו- שבירת קסם.

ברור שחיב להיות אף כדי לנפח נשמת חיים בגוף האדם.

חיים זה ההפך ממוות.

ימי שנותנו- שבירת קסם.

יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה: תהלים.

אתה לא יכול לעשות פעולת רהבם  עמל ואוון על אנשים מגיל שבעים ומעלה

צניעות- שבירת קסם.

צניעות היתר של אשה ומלבושיה לא מקיימות את המשוואה שאשה שלובשת מכנסים קצרים וגופיא, היא אינה אשה צנועה.

להזכירכם, ידים ורגלים הם אינם איברים שצריך להצניע. הם אינם אברי ערווה..

חוק האימוץ- שבירת קסם.

למרות שבת פרעה אימצה את משה, משה לא הפך למיצרי.

משמע,

יהודיה שמאמצת ילד לא יהודי, הילד לא הופך ליהודי.

עלי הגיון.

אגב,

גם לפני הבחירות הקודמות היתה מלחמה.

דין גבר. דין אשה.

ברור לכל שהציווי על גבר שלא לשכב עם אשה בעולת בעל הוא מצווה לזכרים בלבד יען כי, אישה אינה נחשבת לחוטאת אם שכבה עם איש שהוא בעל של אשה. לאבותינו בתורה היו פילגשים וכמה נשים והדבר אינו נחשב לחטא על פי דין תורה.
ומשכך,
ברור לכל שיש מצוות לגברים ויש מצוות לנשים,
ומשכך,
החטאים שהם מעשה חטא גבר הם אינם חטאי אשה. יש מעשים שאשה אינה חוטאת אם עושה אותם אך מאידך גיסא כמו שאומרים, אם גבר עושה את אותו מעשה המעשה נחשב לו לחטא.
ומשכך,
דין גבר, אינו דין אשה.
משמע אתה לא יכול להקריב אשה כקורבן למעשיך בעוון חטאים שלא נחשבים כחטא לאשה ולך כן.
קָנִיתִי .. שָׁאַלְתִּי .. מְשִׁיתִהוּ שָׁמַע יְהֹוָה אֶל עָנְיֵֽךְ..

וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָֽה: בראשית.

צריך לחשוב על כך שהאדם ידע את אשתו לאחר שאכל מפרי עץ הדעת. 

וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת חַנָּה אִשְׁתּוֹ וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה: וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו: שמואל.

קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָֽה: – חוה.

כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו:– חנה.

ברור לכל שאם נאשים את העובדים הזרים, נצדיק האשמת ישראלים שהלכו לעבוד בחוץ לארץ. גם את אלה שעשו – RELOCATION.
וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ: וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה: וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן: וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָֹה וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה: וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה: ויקרא.

תֹרִ הוא לא המועד שבנק הדואר קבע שהוא ישרת אותך. הוא לא המספר שמעיד על המועד שהפקידה בביטוח לאומי תדבר אתך.

תר הוא עוף כנף שמיועד להקרבה על חטאים.

מי שקבע שזאת המילה לתאר את משמעות המספר שמעיד על המועד שפקידת בנק הדואר תשרת אותך, הוא שקרן.

 בנות שבט מנשה.

וְלִצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה:

בנות יורשות את אביהן, רק אם לאביהן אין בנים.

וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי: וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי (צידה) צָיִד: וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת: בראשית.

אפשר ללמוד שבגלל שהברכה שמברך אב נעשית בעת זקנה במועד שמוערך מעט לפני מות האב, שהירושה מועברת אחרי מות האב.

זאת אומרת שמפה למדו זרע עשו להתחתן עם נשים יהודיות שלאביהן אין בנים כדי לקבל דרכן נחלה בישראל.

צניעות.

וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם וַיֹּאמְרוּ מֵחָרָן אֲנָחְנוּ: וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ: וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲשָׁלוֹם לוֹ וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן: וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ: וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן: עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ: וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ:

ברור לכל שאם מוטי אלון, דרוקמן וליצמן  היו רואים את הסרט מהצד, הם היו אומרים שרחל פריצק’ה.. ככה נתנה ליעקב לנשק אותה עוד לפני שנפגש עם אביה ולפני שהתארסו..

וְכִֽי-תִזְבְּח֥וּ זֶֽבַח-תּוֹדָ֖ה לַֽיהוָֹ֑ה לִֽרְצֹֽנְכֶ֖ם תִּזְבָּֽחוּ: בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵֽאָכֵ֔ל לֹֽא-תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד-בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י יְהוָֹֽה:

יום מלא מסתיים בבוקר, משמע, יום שלם הוא מבוקר עד בוקר ולא מערב עד ערב.

וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃

ומשכך:

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהֹוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם:  אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָֹה: וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָֹה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: ויקרא.

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ: וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ: כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם: שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם:  וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוָֹה: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהֹוָה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יְהוָֹה וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיהוָֹה: אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָֹה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהֹוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ: ויקרא.

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהֹוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם:

לא כתוב מערב עד ערב.

בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָֹה: וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָֹה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ:בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָֹה: וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָֹה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:

 הערב הוא בארבעה עשר . החג הוא בחמישה עשר לחודש . בין הערבים מתחיל בארבעה עשר לחודש הראשון.

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה

לא מוזכר הערב של לפני-  התשעה ועשרים לחודש בחודש השישי.

ולא כתוב בין ערבים ולא כתוב מערב עד ערב.

יש הגיון לחשוב שכך הדבר כי הערב של לפני יום החג הוא לא באותו חודש של החג הראשון בחודש השביעי.

אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ: וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ: כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם: שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם: 

השבתון מערב עד ערב.

אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים

יום הכיפורים הוא בעשור לחודש.

השבתון הוא מערב לערב שתחילת השבתון בערב שנחשב לתשיעי לחודש ולא לעשירי  ועד הערב של העשור לחודש.

זאת עוד הוכחה שהיום בחודש מתחיל בבוקר.

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהֹוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם:

שַׁבָּת הִוא לַיהֹוָה

שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם: 

שַׁבַּתְּכֶם:

 וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח: אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַֽחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת-אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם-בְּתוּלָ֥ה מֵֽעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה: וְלֹֽא-יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָֹ֖ה מְקַדְּשֽׁוֹ: ויקרא.משמע, כהן שלוקח אשה שאינה בתולה או גרושה או אלמנה או זונה או אשה שלא מעם ישראל, מחלל זרעו ואת משך זרעו.
שאיש או אשה עושים נדר או נשבעים אז הם אומרים שהם נודרים נדר או נשבעים.

כשאתה אומר שתעשה כך כך בענייני יום יום ואתה אומר בלי נדר, אז אתה מייחס לכל מילה בחיי היום יום כנדר, משמע שאם אמרת שאתה הולך למכולת ושכחת לאמר בלי נדר ולא הלכת למכולת כי משהו עיכב אותך או שלא רצית ללכת, אז הפרת נדר.

לייחס לכל מילה שאדם אומר כנדר, זה חילול ערך הנדר.

שאתה רוצה לעשות נדר אתה אומר מה אתה רוצה לעשות ואומר שאתה נודר נדר, אם לא אמרת שאתה נשבע או נודר נדר, אז הדבר לא נחשב לנדר ושבועה.

החרמת קפה עלית בדרך שאני מחרימה אותם, אינה נדר. אני מודעת לעובדה שכשאני יושבת בבית קפה ליד הים, יש מצב שעושים לי קפה עם קפה עלית.

בסופו של יום הקפדות מסוג זה יביאו אותך לאמר  את המשפט הבא, אני הולך לחרבן (במובן של להוציא את הצואה דרך פי הטבעת)- בלי נדר.

כי אתה לא יודע מה יקרה שתתיישב על האסלה ואם תגלה שיש לך עצירות ואתה יוצא מהשרותים מבלי שחירבנת ואז הפרת נדר, אם לא אמרת שאתה הולך לחרבן- בלי נדר.

וַֽאֲבַדְתֶּ֖ם בַּגּוֹיִ֑ם וְאָֽכְלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֶ֖רֶץ אֹֽיְבֵיכֶֽם: וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֗ם יִמַּ֨קּוּ֙ בַּֽעֲוֹנָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹֽיְבֵיכֶ֑ם וְאַ֛ף בַּֽעֲוֹנֹ֥ת אֲבֹתָ֖ם אִתָּ֥ם יִמָּֽקּוּ: וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת-עֲוֹנָם֙ וְאֶת-עֲוֹ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַֽעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ-בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר-הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי: אַף-אֲנִ֞י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵֽבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם בְּאֶ֖רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֑ם אוֹ-אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת-עֲוֹנָֽם:

אֲבֹתָ֖ם.

חטאי אבות ולא חטאי אמהות.

וְאִ֗ישׁ כִּֽי-יַקְרִ֤יב זֶֽבַח-שְׁלָמִים֙ לַֽיהֹוָ֔ה לְפַלֵּא-נֶ֨דֶר֙ א֣וֹ לִנְדָבָ֔ה בַּבָּקָ֖ר א֣וֹ בַצֹּ֑אן תָּמִ֤ים יִֽהְיֶה֙ לְרָצ֔וֹן כָּל-מ֖וּם לֹ֥א יִֽהְיֶה-בּֽוֹ: עַוֶּרֶת֩ א֨וֹ שָׁב֜וּר אֽוֹ-חָר֣וּץ אֽוֹ-יַבֶּ֗לֶת א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת לֹֽא-תַקְרִ֥יבוּ אֵ֖לֶּה לַֽיהוָֹ֑ה וְאִשֶּׁ֗ה לֹֽא-תִתְּנ֥וּ מֵהֶ֛ם עַל-הַמִּזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֹֽה: וְשׁ֥וֹר וָשֶׂ֖ה שָׂר֣וּעַ וְקָל֑וּט נְדָבָה֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֹת֔וֹ וּלְנֵ֖דֶר לֹ֥א יֵֽרָצֶֽה: וּמָע֤וּךְ וְכָתוּת֙ וְנָת֣וּק וְכָר֔וּת לֹ֥א תַקְרִ֖יבוּ לַֽיהוָֹ֑ה וּֽבְאַרְצְכֶ֖ם לֹ֥א תַֽעֲשֽׂוּ: וּמִיַּ֣ד בֶּן-נֵכָ֗ר לֹ֥א תַקְרִ֛יבוּ אֶת-לֶ֥חֶם אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם מִכָּל-אֵ֑לֶּה כִּ֣י מָשְׁחָתָ֤ם בָּהֶם֙ מ֣וּם בָּ֔ם לֹ֥א יֵֽרָצ֖וּ לָכֶֽם: וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:

אני טוענת שהיו אמהות ששלחו את ילדיהן ביום שרב לבית הספר עם סנדלים וגרביים יען כי בארצות נכר הן עשו זאת כדי שלא יקריבו את ילדיהן בעולם שממשיל צאן אדם לצאן בהמות, והן המשיכו לעשות זאת לאחר ההגעה לארץ כי הן חשבו שיש את הסכנה הזאת גם בארץ שהוריש בורא עולם לעם ישראל ולא לארופאים.

בכל מקרה, יש אנשים שישמחו שיש להם מום בארץ שממשילה את צאן האדם לצאן בהמות ומקריבה בני אדם לחטאת.

מום.

וּמִיַּ֣ד בֶּן-נֵכָ֗ר לֹ֥א תַקְרִ֛יבוּ אֶת-לֶ֥חֶם אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם מִכָּל-אֵ֑לֶּה כִּ֣י מָשְׁחָתָ֤ם בָּהֶם֙ מ֣וּם בָּ֔ם לֹ֥א יֵֽרָצ֖וּ לָכֶֽם:

על פי הספורות הבבליות חודש אב הוא החודש ה-11 במנין חודשי בבל.

תשעה באב הוא בספורות 9/11 – חורבן הבית- פריצת חומות.

על פי תורת העם היהודי, חודש אב חל בחודש החמישי. צום תשעה באב על פי תורתנו הוא צום החודש החמישי.

והדבר מוביל לקוד 9-5 .

רבין נרצח בשנת 95 על פי הספורות הנוצריות.

.

שני אור סון.

ORDO.

פעמיים אור.

DOLL AR

כך שברור לכל מדוע היה מחלק מלובביץ’ דולארים כקמיעות.

.

 איש איש.

וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶתאַֽהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶתבָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָֽשַׁחְתָּ֙ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶתיָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִֽהֲנוּ לִֽי: וַֽעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵיבָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמָּתְנַ֥יִם וְעַדיְרֵכַ֖יִם יִֽהְיֽוּוְהָיוּ֩ עַלאַֽהֲרֹ֨ן וְעַלבָּנָ֜יו בְּבֹאָ֣ם | אֶלאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶלהַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ וְלֹֽאיִשְׂא֥וּ עָוֹ֖ן וָמֵ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם ל֖וֹ וּלְזַרְע֥וֹ אַֽחֲרָֽיו: שמות.

צריך לחשוב אם הבשר של גבר מיְרֵכַ֖יִם ועד מָּתְנַ֥יִם נחשב לעֶרְוָ֑ה בכל מקרה, או רק במקום קדוש כמו אוהל מועד או כשנגשים למזבח. כי אם הבשר מִמָּתְנַ֥יִם וְעַדיְרֵכַ֖יִם הוא בשר עֶרְוָ֑ה, אז כשאב ובן הולכים לים אז הבן מגלה את עֶרְוַת האב והאב מגלה את עֶרְוַת בנו.

עור ונפש.

לשון רבים- מצוה גם לנשים גם לגברים.

גם באיוב וגם בציווי הבורא בספר ויקרא יש קשר לעור ולנפש.

אפשר להבין שכתובת הקעקע יוצרת פגם בנפש.

הצרה של איש ואשה עם קעקוע היא שהם חתמו עורם. גם אם הם יעשו את פעולת העור בעד עור לפעולה אין ערך, יען כי אחרי הפעולה הם נשארים עם העור הפגום. צריך לחשוב על כך שגם הסרת הקעקוע יוצרת פגם בעור.

לידיעתך,

בעת שמקריבים קורבן, אסור שיהיה פגם בקורבן, הקורבן חיב להיות טהור ולא מום או פגם.

 דין גבר. דין אשה.

ברור לכל שהציווי על גבר שלא לשכב עם אשה בעולת בעל הוא מצווה לזכרים בלבד יען כי, אישה אינה נחשבת לחוטאת אם שכבה עם איש שהוא בעל של אשה. לאבותינו בתורה היו פילגשים וכמה נשים והדבר אינו נחשב לחטא על פי דין תורה.
ומשכך,
ברור לכל שיש מצוות לגברים ויש מצוות לנשים,
ומשכך,
החטאים שהם מעשה חטא גבר הם אינם חטאי אשה. יש מעשים שאשה אינה חוטאת אם עושה אותם אך מאידך גיסא כמו שאומרים, אם גבר עושה את אותו מעשה המעשה נחשב לו לחטא.
ומשכך,
דין גבר, אינו דין אשה.
משמע אתה לא יכול להקריב אשה כקורבן למעשיך בעוון חטאים שלא נחשבים כחטא לאשה ולך כן.
אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי וַאֲנִי אַרְבִּיצֵם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: אֶת הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ וְאֶת הַנִּדַּחַת אָשִׁיב וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ וְאֶת הַחוֹלָה אֲחַזֵּק וְאֶת הַשְּׁמֵנָה וְאֶת הַחֲזָקָה אַשְׁמִיד אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּט: יחזקאל.ומה אני אומרת,

אפילו שיהודית יובל RECKA-NATI הורידה מהמשקל 10 – היא עוד שמנה.

זה בדיוק כמו שאתה משווה את אשמת סחר בגראס לסחר ב- LSD.

בדיוק כמו שאתה שם את העבדים הזרים במקומות עניים בדרך שיוצרת עימות בין עני יותר לעני פחות ובכך אתה מפיל עני פחות באשמות של עשירים שחטאו בעת הקודמת לעניים שהם פחות עניים מהעובדים הזרים.

לכן היה חשוב לשבור לך את הקסם, ולהסביר שמי שיוצר את העוני של העני יותר, הוא לא העני פחות. העשיר הוא האדם שמשלם שכר עוני לעובד הזר. כך שלא נכון להאשים את העני פחות באשמת עוניו של העני יותר.

כי כמו במקרה של העשירה שהפחיתה 10 ועודה עשירה כך גם העני שהעלה 20 עודו עני.

 כלי טהור.

להזכירכם – בנימין נתניהו שכב עם בעולת בעל. קדוש ישראל ויוצרו ציווה לבער את הרע/בנימין נתניהו מישראל.
בענין זה, בנימין נתניהו חטא לבורא עולם. ברור לך שרק בורא עולם יכול לחון אדם שחטא לו.
בשורה התחתונה,
אני טוענת שבנימין נתניהו הוא כלי טמא, לכן יש לכם בעיה עם מה שבנימין נתן לכם. אתה חייב להביא את המנחה והקורבן בכלי טהור.
חשוב לזכור שהכל לטובה.
אם היה מגיש להם כלי טהור, זאת היתה צרה גדולה יותר כמו שאומרים.
וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְהוָה: ישעיהו.
 נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה, אֶת–פִּיהָ.

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָםאֶלעַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹהַמֹּשֵׁל,בְּכָלאֲשֶׁרלוֹשִׂיםנָא יָדְךָתַּחַת יְרֵכִיוְאַשְׁבִּיעֲךָבַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִםוֵאלֹהֵי הָאָרֶץאֲשֶׁר לֹאתִקַּח אִשָּׁה,לִבְנִי,מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִיאֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹכִּי אֶלאַרְצִי וְאֶלמוֹלַדְתִּיתֵּלֵךְ;וְלָקַחְתָּ אִשָּׁהלִבְנִי לְיִצְחָק.

וַיֹּאמֶר אֵלָיוהָעֶבֶדאוּלַי לֹאתֹאבֶה הָאִשָּׁהלָלֶכֶת אַחֲרַי אֶלהָאָרֶץ הַזֹּאת;  

ובהמשך..

וַיֹּאמְרוּנִקְרָא לַנַּעֲרָוְנִשְׁאֲלָהאֶתפִּיהָוַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָהֲתֵלְכִי עִםהָאִישׁ הַזֶּהוַתֹּאמֶר,אֵלֵךְ. בראשית- פרשת חיי שרה- תולדות.

זאת אומרת שאתה לא יכול להשיא אשה בניגוד לרצונה.

הכי יפה שרבקה היתה האשה הראשונה שנאמר עליה בתורה שהמיועד לה אהב אותה.. וזאת היתה אהבה שהתאהב יצחק במבט ראשון.

נחלת הכהנים.

וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת-הָאָרֶץ, שִׁבְעָה חֲלָקִים, וַהֲבֵאתֶם אֵלַי, הֵנָּה; וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. כִּי אֵין-חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי-כְהֻנַּת יְהוָה נַחֲלָתוֹ; יהושע.

כדי להבין מדוע אתה לא יכול לעשות החלפת גורל עם כהן.

תחשוב שיש לך בית חרושת ואתה רוצה לשכור מנהל שינהל לך את בית החרושת,  ברור לכל שאתה תקבע מי ינהל לך את בית החרושת. אתה תקבע מי יהיה האיש שתתן לו אישור חתימה לחתום על ה”צ’קים” לספקים.

תחשוב על כך שהבחור שמינית להיות מנהל של בית החרושת שלך מאס בתפקידו, לא רוצה לעבוד בשביל יותר ותחשוב שהוא מציע את המשרה שלו למכירה ואז הוא מוכר את התפקיד שלו כמנהל עסקיך ב”מליון” וככה מתישב על כיסא המנהל בחור חדש שאתה לא מינית אותו והוא מתחיל לנהל את עסקייך וגם חותם על ה”צ’קים” לספקים.

 

טומאה ותועבה- הבדלה.

ההבדל בין אדם שאכל אוכל טמא לבין איש ששכב את זכר משכבי אשה, הוא:

שהאדם שאכל אוכל טמא, הוא טמא עד הערב, האיש שנשא את האוכל הטמא מכבס את בגדיו וטמא עד הערב. לאיש ששכב את זכר משכבי אשה, אין תשועה. דין מוות.

אין דין מוות לאיש שאכל אוכל טמא.  כך שאתה לא יכול לעשות השוואה בין איש שאכל אוכל טמא לאיש ששכב את זכר משכבי אשה. ומשכך אתה לא יכול לקרבן או להפיל את דין המוות שלך על איש שאכל  אוכל טמא.

 בנות ערלים ובנות פלישתים.

וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹםעֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּיוְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת: בראשית

וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃ וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ בראשית.

השאלה הנשאלת היא, מדוע יש בני אדם שמכנים את שמות בנותיהן על שם נשות עשו ונשות זרע קין.

יש משהו לא נכון שאדם יהודי שנחשב לזרע יעקב, מכנה את בנותיו על שם נשות עשו.

יש מצב שכך ניתן לזהות משפחות מזרע עשו שבאו לישראל להלחם מלחמה רוחית על השבת הבכורה לזרע עשו.

 נביאי הבעל.

תבין,

על פי דין תורה מלך נמשח להיות מלך, המושח אותו הוא נביא שליח יהוה. זאת אומרת שאתה לא יכול למשוח מלך בעת הזאת.

מלך בעת הזאת הוא אינו משיח.

וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה, שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף, אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת, לָבוֹא לְהַמְלִיךְ אֶת-דָּוִיד. דברי הימים.

העם אומנם המליך את דוד, אך מי שמשח אותו למלך היה שמואל בציווי בורא עולם. כדי שמלך נבחר ומקובל על העם יהיה משיח כמו שהיו דוד ושאול, צריך נביא שליח מבורא עולם שימשוח אותו. כך שבעת הזאת אין משיחים ואסור ליחס לאדם משיחיות.

ניתן לראות פעילות תומכת להמשחה באמצעות בני אדם בשם שמואל שלמעשה מתפקד כנביא הבעל. אדם שפועל בסיפור מוכתב וכמשחק את שמואל בסיפור מבוים ב”מציאות”, פועל למעשה כקדש במשמעות של עבודה זרה שכל הסיפור הוא אותו הסיפור רק האלוהים הוא בעלים במשמעות של אלוהים אחרים. ניתן גם להבחין בבני אדם ששמו לעצמם את השם מנשה כקוד ליודעי דבר שהבן אדם הוא אשר שהבעלים בנו אותו ואת סיפורו והוא משחק בסרט בהתאם למותר לבני מחצית שבט המנשה.

יש יהודית ויש יהודית…

וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃ וַתִּֽהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃ בראשית- פרשת חיי שרה- תולדות.

יהודית שאין לה קשר ליהודה בן יעקב היתה מורת רוח ליצחק ורבקה.

וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃ וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ בראשית- פרשת חיי שרה- תולדות.

ללא הגנב לא יהיו פרצות- הקיבוצניקים חיבקו את הפגע רע והוציאו את הנפגעת.תראה,

בעת הזאת אני טוענת  שאם לא היו גנבים לא היו פרצות.

הגנב הוא שיוצר את הפירצה.

הפירצה קוראת לגנב, היא לא קוראת לאדם שאינו גנב.

הפלת אשמה על אדם שבביתו יש פירצה מביאה בעת הזאת את הגנב לטעון שאם לא תשים אזעקה אז למעשה יש פירצה, ואתה אשם שהוא גנב.

נדרש להוציא שטן ופגע רע מישראל כדי שיבנה בית המקדש. זאת המלחמה שנלחם דוד, הוא השאיר לבנו שטח ללא שטן ופגע רע, כדי שיוכל לבנות את בית המקדש. את הפגע רע אנו מוציאים לא את האיש או האשה שפגע רע פגע בהם.

וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים: וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹראַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת יְהוָה אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת (רגלו)רַגְלָי:וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע:

ירושה.כִּי אֵין-חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי-כְהֻנַּת יְהוָה נַחֲלָתוֹ; יהושע.

ברור לכל שאת הכְהֻנַּה לא ירשו שבט הלוי מיעקב. ברור לכל שמנהיגי זרע יעקב , מנהיגי עם ישראל בכל הדורות שלאחר מכן לא יכולים למכור את נחלת הכהנים, כי לשבט הלוי אין נחלה בישראל כְהֻנַּת יְהוָה היא הנחלה של שבט הלוי ואין לכל ישראל חלק בה.

אברהם הוריש ליצחק את הבכורה, הברית והברכה.  זה היה שק הירושה שהיה לאברהם להוריש. כידוע לכל גם לעשו וגם לישמעאל עשו ברית מילה. יצחק הוריש הבכורה, הברית והברכה ליעקב.

ליצחק היה את אותו שק ירושה כמו לאברהם להוריש. אותו הדבר עם יעקב שהוריש לבניו את אותו שק ירושה שהוריש לו אביו.

ברור לכל שאדם שספר עצמו בעת הזאת בספורות יצחק לא יכול להוריש לזרע עשו את סיפור עבדות בני יעקב במצרים, הוא לא יכול להוריש לזרע עשו את השחרור ממצרים ואת חג הפסח והוא לא יכול להוריש לזרע עשו את מעמד הר סיני וקבלת התורה.

 נאמנות.ברור לכל שאשה שלא עשית ברית נישואין עמה לא מחויבת להיות נאמנה לך.  אתה לא האיש שלה והיא לא מחוייבת לתשוקה אליך בלבד ככתוב- ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך. באין ברית כתורת ישראל לא קיימת האפשרות להפרת ברית. אני טוענת שאם אתה ואשתך התחתנתם על פי תורת ישראל ובאמצע הדרך החלטתם לנהל נישואין פתוחים בו אתה מתיר את אשתך לכל אדם, אתה ואשתך הפרתם את השבועה שנשבעתם על פי תורת ישראל.

וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת יְהוָֹה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם: אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא: וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעֹלָה: וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ: וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָֹה וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ: פרשת ויקרא- צו- שמיני.

היתה לי טעות. בהקשר של שעיר לעזעזל, כתבתי שכתוב שעיר ולא שעירה. מתוך מקום שאין אפשרות להקריב שעירות. יש מקרים שאפשר להקריב שעירה שלא בהקשר לעזאזל.

אך חשוב לזכור,

כתוב:

וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא:

כתוב-

שְׂעִירַת עִזִּים.

ולא כתוב –

שְׂעִירַת אָדָם.

אם תגיד שהמזרחים הם אינם בני ובנות אדם יען כי אבותיך אמרו לך שאנחנו שווערצע חיעז או שווערצע חיהס, אז אומר לך שאתה ואבותיך- שקרנים.

כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמוֹעֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה: ספר יחזקאל.

וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: ספר יחזקאל.

Copyright © 2020 . All rights reserved.