זירוז תהליכים.

" בְּלוֹ הוא מס עקיף בסכום קבוע עבור כל יחידה (להבדיל ממס קנייה שנקבע כאחוז מהמחיר הסיטונאי של המוצר). הבלו תורם רבות להכנסות המדינה, אולם מטרתו המוצהרת היא צמצום הצריכה של המוצרים שעליהם הוא מוטל. הבלו נגבה מהיצרן, והוא נכלל במחיר הטובין שהוא גובה מהספקים. בישראל הבלו נגבה על דלק, מוצרי טבק, ואלכוהול[1][2]. " WIKIPEDIA.

יש מצב שללא מס הבלו האנרגיא החשמלית לרכב תהיה זולה יותר.

בסוף הכתבה אומר הבחור בסוף שלמרות הנכונות של המדינה לקדם ולזרז את תהליך הצבת עמדות הטענה ברחבי הארץ הדרך עוד ארוכה להסבה לשימוש משמעותי באנרגיית חשמל לרכבים  מבחינת שכנוע הצרכנים וחברות הליסינג .

מה אני אומרת.

מי שהשתתף בפרויקט הקרווילות למפוני גוש קטיף יודע שבפחות משנה בנו חברות הבניא המתועשת קרוולות למפונים, אני זוכרת שזה היה מהר מאוד. ופרויקט הקרווילות היה הרבה יותר מורכב מהצבת עמדות הטענה לרכבים חשמלים.

משמע,

אפשר ליעד את פרויקט עמדות הטענה לביצוע תוך 6 חודשים בערך.

לאחר מכן לחוקק חוק יבוא מאה אחוז של רכבים חשמליים באם מייצרים את סוג הרכב כרכב חשמלי כולל אוטובוסים. יש התכנות שיש רכבים כמו משאיות ועוד רכבים כבדים שאין עוד רכבים חשמלים מסוג זה.

ואם יש לחברות הליסינג בעיא שיעברו לאמריקה. זה החוק.

אני מציעה לחשוב צעד קדימה ולעשות גם תשתיות של סולאר ליד כל תחנת דלק בישראל. אם אפשר. לכוון כמה שיותר לאנרגיא סולארית מהתחלה.

(למשל תחנת הדלק הצמודה למקווה ישראל בחולון יכולה להשכיר את השדה של מקווה הסמוך לתחנה ו"לזרוע"  שם הרבה קולטי שמש. גם מקווה תרוויח וגם התחנה, כי ביננו מקווה זה כבר לא בית ספר חקלאי ממש…).

(מקווה יכולה לעשות מהדבר ענף נלמד בית הספר, שהתלמידים יובילו את הפרוקט, תוך שהם מוכרים חשמל לתחנת הדלק הסמוכה לבית הספר).

כמובן שהחבר'ה של התחנות ועמדות ההטענה יעשו טוב (גם לעצמם) אם יציבו עמדות הטענה לאופניים חשמליות.

.

Copyright © 2021 . All rights reserved.